האם זה נובע מפינוק יתר?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
חזרנו ברגע זה מאירוח אצל חברים...בתי בת השנה וחצי לאורך כל האירוח צרחה ובכתה. בתחילה פחדה מזרים למרות שאת הרוב הכירה .., לאחר מכן הפריעו לה דברים רבים. ו היינו צריכים לראות מה איתה . היו עוד הרבה ילדים שהיו שקטים ונהנו יחדיו...כבר לא נעים לי מהתנהגותה כמובן שאני מותשת ולא נהנת כמעט מהחברים .מה שמפריע לי זה 1. איך מפסיקים את ההרגל שפיתחה - הצווחות שלה ? זה פשוט בלתי נסבל כל דבר שמפריע לה היא צווחת . אנחנו מנסים לדבר איתה על מה שמפריע לה היא מבהירה אל ממשיכה לצווח. 2 היא פוחדת מזרים משום מה וגם מהחברים שהכירה פחדה ולקח לה זמן להשתחרר ולשחק זה לא היה בעבר... 3. האם פינוק יתר זה שאנחנו נענים לצרכיה וקשובים לה גורם לה להתנהג כך ואיך אפשר אחרת ? תודה ומועדים לשמחה
שלום ניצנה, השאלות שלך מסודרות יפה אבל כידוע לכולנו, המציאות היא קצת יותר מורכבת..הצווחות של ביתך מבטאות אי נוחות כלשהי, וכרגע, מכיוון שעדיין לא פיתחה מיומנויות מילוליות, אין לה דרך אחרת לבטא את אי הנוחות הזו. שנית, פחד מסוים מזרים עדיין יכול להחשב "נורמאלי" בשלב זה, במיוחד אם היא לבסוף "משתחררת" כפי שאת כותבת, ולשאלתך השלישית, "פינוק יתר" ולהיות "קשוב לצרכיה" - הם שני דברים שונים בתכלית. אם אתם באמת קשובים לצרכיה, אז אין שום סיכוי שקיים פינוק יתר. כפי שהתחלתי וכתבתי, זה כנראה קצת יותר מורכב ממה שאני בכל אופן, יכולה לתפוס דרך התיאור שלך. ההתנהגות של ביתך יכולה להיות ממוקמת בטווח ה"נורמאלי" ובקצה השני אפילו לבטא בעיית התקשרות. כדי באמת להבין במה מדובר, כדאי לחשוב לעומק על ביתך ועל התנאים הסביבתיים שלה ולשם כך כמה שיחות של חשיבה משותפת עם פסיכולוג/ית קלינית של ילדים, או פסיכולוג התפתחותי, בהחלט יכולות לסייע ולהאיר עיניים. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים ומבוגרים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
