התקפי זעם בילד בן 6 שהתחילו פתאום

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

25/10/2016 | 15:27 | מאת: טלי

שלום רב. בני ילד בן 6 וחודש. עלה השנה לכיתה א. המעבר היה בסדר. יש לו הרבה חברים, חוגים , יש אפילו חבר אחד שהכי טוב. הוא אוהב ללכת לבית ספר לומד טוב, מאוד ממושמע ובבית הכל תמיד תקין וקל איתו. הוא הולך להרבה חוגים (ג'ודו וכדורגל ) מתחבר בקלות ומאוד בוגד לגילו. שלשום הינו אצל משפחה וילדה לקחה לו את הכדורים שקיבל לחג ואיבדה חלק. ופתום הוא התחיל לבכות בצורה שהכי לא אופיינית לו. (הוא תמיד היה ילד רגיש אבל כשהוא כועס הוא יודע להתמודד עם הכעס ולא בוכה אף פעם בהיסטריה ). לקחתי אותו לשירותים , דיברנו והוא אמר שהוא נורא התרגש לקבל את הכדורים במתנה והיא איבדה לו ובגלל זה הוא ממש לא מצליח להשתלט על עצמו.הסברתי לו שנמצא הכל ויש פיתרון לכל בעיה ושנעזור לו בכל דבר . אחרי כדקה ביקש שאצה מהשירותים כדי שיוכל להירגע ואחרי דקה יצא באמת רגוע ושיחק יפה עם כולם. היום אספתי אחתו מהצהרון והמדריכה אמרה שהיום שתי ילדות רבו איתו והרביצו לו והוא גם התחיל לבכות בהיסטריה ושכב על הדשא ולא הצליח להירגע. אחרי שדיברתי איתו הוא אמר שבאמת לא הצליח לשלוט על עצמו. אחרי שנרגע שיחק רגיל עם חבר. אני לא יודעת איך לעזור לו ? למה פתאום כזה דבר התחיל ? האם לפנות לייעוץ מקצועי ? אנחנו מדברים ומחזקים אותו בבית אבל אני לא רוצה שיהיה במצוקה כלשהי.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טלי, אני שמחה לשמוע שהשיחה איתכם ההורים מצליחה להרגיע אותו, לנחם אותו ואף עוזרת לו להבין את עצמו. אני מתרשמת שהיכולת הזו "מופנמת" מאחר וגם כאשר זה קרה בצהרון, הוא הצליח להתגבר ול"עבור הלאה", אולי לא באותה מהירות אבל בסופו של עניין הוא "יצא מזה" והמשיך לשחק כרגיל. ובכל זאת ההתנהגות הזו מאותת על הצפה מסוימת של המערכת הרגשית ומכאן ההתפרצויות המהירות והעוצמתיות. אני מציעה לפקוח עין בבית ולבחון לאילו לחצים נתון - האם זקוק לסיוע נוסף בתהליך ההסתגלות לכיתה א', האם נתון ללחצים לימודיים, האם מסתדר עם הדמויות בצהרון או בבית הספר, האם זקוק ליותר זמן הורים - וכמובן לפעול נקודתית כדי לסייע לו. בברכה, ירדן פרידון ברשף

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים