קושי בפרידה בבוקר גיל 5.5
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום יש לי ילדה בגן חובה בת 5.5 ילדה שנייה . ילדה נבונה, מצחיקה ושובבה. ילדה שקוראת וכותבת כמו ילדה בכיתה ב' (לימדה את עצמה לא יזמנו או דחפנו לזה בכלל), מדברת ומתקשרת בצורה מאוד בוגרת לגילה . יש לי בעיה מאוד רצינית בבוקר בפרידות בגן. היא צורחת ובוכה!!! היא היתה שנתיים בגן טרום חובה, אהבה את הגננת והסייעת ובכתה בהתמדה במשך שנתיים. צורחת ובוכה לדקה ומפסיקה. עכשיו עושה לי אותו דבר בגן חובה. אני לא מתרגשת מזה ועיתים גם כועסת כי ממש צריכים למשוך אותה ממני. עכשיו הבעיה שילדים החלו ללעוג לה, ולה זה לא אכפת (היא בשלה). מה נעשה בכיתה א'? אני אובדת עצות... ניסינו הכל בגן הקודם ועכשיו הגננת מנסה כל מיני שיטות אך כלום לא עוזר. אני הבטחתי לה מתנה שהיא מאוד רוצה אם תפסיק והיא לא מפסיקה. יש לך רעיון בבקשה? 1. לא רוצה שילעגו לה שהיא בכיינית ותינוקת 2. מה שנעשה בכיתה א'? זה לא ישתנה מעצמו כנראה. תודה רבה על העזרה נעמי
שלום נעמי, לדעתי במקרה זה לא די ברעיון יצירתי כזה או אחר, מכיוון שהתופעה נמשכת זו השנה השלישית ברציפות. בעיני חשוב להבין באופן מעמיק יותר מהו הצורך שעומד מאחורי ההתנהגות הכ"כ עקבית הזו. מה לדעתך היא מבקשת (מעבר ללא להיפרד בבוקר?). האם למשל זה הזמן בו היא מרשה לעצמה להיות "קטנה ונזקקת", כאשר בכל שאר הזמן היא מתנהגת באופן בוגר לגילה? זה רק רעיון אחד. אחרי שתביני את הצורך, אפשר יהיה להתוות דרך להמשך. מכיוון שמדובר בהתנהגות כ"כ עקבית ומתמשכת, אני מציעה לך להעזר במספר פגישות עם פסיכולו/גית קליני של ילדים. בברכה, ירדן פרידון ברשף