בת שנה ושמונה ממורמרת ,האם זה דיכאון ?

שלום נטלי, ההתנהגות שלה נשמעת לי כמו תגובה למכלול השינויים הגדולים שהיא עוברת השנה. מה שצריך לעשות כעת הוא לבחון את צרכיה העכשווים בתוך המצב החדש בחייה ובחייכם, וכיצד להענות להם בצורה טובה יותר. חישבו למשל על איך אתם הופכים את ההסתגלות שלה לגן לקלה יותר - אולי לקצר את הימים, לשלוח איתה חפצים שהיא אוהבת ושקשורה אליהם, אולי לשלוח איתה אוכל שאוהבת, לשהות איתה יותר זמן בבוקר בגן וכד'. לגבי האוכל. אני מציעה להפסיק להילחם בה. היא רוצה רק חלב ופירות, אפשרו לה את זה למשך שבוע שבועיים (כמובן כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה קודם). הראו לה שאתם שומעים את מחאתה, מבינים את הקושי שלה ולא נלחמים איתה. קיימו שיחות עם צוות הגן, ונסו ללמד אותם מה לדעתכם ירגיע את ביתכם בעת התקפי הזעם ומצבי הקושי- האם חיבוק, או אולי רק לשבת לידה כאשר בוכה ולהזמין אותה בעדינות למגע, כלומר לאפשר לה לבחור את צורת ההרגעה בזמן שהיא רואה שמשיהו נמצא שם לידה ומביע אמפטיה למצבה. אני כותבת לך כאן כל מיני דוגמאות, אבל הנקודה היא שאתם צריכים לחשוב לעומק על ביתכם, ממש לשבור את הראש, ולהבין מה יכול להקל עליה כרגע ומה היא צריכה מכם ומצוות הגן. אני מניחה שמספר פגישות התייעצות והדרכת הורים יוכלו לסייע. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044