כיצד להתמודד עם מוות

שלום דנה, ראשית אומר שאני מצטערת לשמוע את דברייך ואני שומעת כמה קשה לך באופן אישי. חשוב שתדעי שזה לגיטימי ואף חשוב להביע את רגשותייך בעניין זה מול ילדייך, זה מעביר מסר חשוב והוא שמותר להיות עצוב. יחד עם זאת חשוב להעביר להם את המסר שגם אם את עצובה, את עדיין שם כדי לשמור עליהם ולדאוג להם. שהעצב שלך לא משפיע על הנוכחות שלך עבורם. בנוגע לשאלתך - איך לדבר על המוות. אני מציעה גישה כנה פשוטה שמדברת אל הילד במושגים שמבין ושלא מבלבלת אותו. שימי לב לא לומר דברים כמו סבתא "בשמיים" או "הלכה לישון", כי אמירות כאלה מבלבלות ילדים ועלולות לגרום להם לפחד ללכת לישון בעצמם, זאת מאחר וילדים נוטים להיות קונקרטיים ולהבין דברים כפשוטם. את יכולה לומר להם שסבתא חולה וכשאנשים נעשים מאוד מאוד זקנים, אז הגוף עובד פחות טוב. לפעמים הרופאים יכולים לעזור להם ולפעמים לא, ולפעמים הגוף גם מפסיק לעבוד. אם הם שואלים לגבי עצמם או לגבייך, את יכולה לומר שזה לא יקרה להם או לך כי אתם צעירים ובריאים ולהרגיע אותם שאין להם מה לדאוג. חשובה יותר מהאמירות הספציפיות היא האווירה בה הדברים נאמרים. צריך לשמור על פתיחות, לעודד את ילדייך לשאול שאלות, לשתף ברגשותיהם ולהיות עירנית לגבי תגובות לא מילוליות לעניין שמתעוררות בהמשך. מאחלת לכם כל טוב ורק בריאות, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044