בת שנתיים דעתנית איך מציבים גבולות

הי שגית, תראי אני יודעת שנוטים לדבר על שימת גבולות כמו על סכימה והיא בד"כ הולכת כך: מציבים את הגבול, מאפשרים את המחאה ועם זאת לא נכנעים לה, מתעלמים מן ההתנהגות הלא רצויה או לחילופין במידת הצורך מרחיקים את הילד למקום בו יוכל להירגע ובשום אופן לא מאפשרים התנהגות מטרידה באופן מיוחד (למשל השתוללות שיכולה להזיק לילד או לאחר) או מסוכנת. אם מצליחים להיות עקביים - וזה שם המשחק, עם הזמן ביתכם אמורה ללמוד לקבל את הסמכות שלכם יותר בנחת ולהפנים את הגבולות שאתם מציבים לה. אז קודם כל חשוב שתבדקו עד כמה אתם עקביים. אם אין עקביות, מצד שני ההורים, ביתכם תתבלבל ותתקשה להפנים גבולות. כמו כן חשוב להבין שגיל שנתיים וחצי הוא גיל שמתאפיין מאוד במרד, בבדיקת גבולות והתנגדות לסמכות. בד"כ עוצמת ההתנהגות תלויה בטמפרמנט הילד ו/או בהתנהגות של ההורים. כמו כן יכולת ההכלה של ההורה היא מאוד חשובה - הוא צריך גם להכיל את ההתנהגות האנטגוניסטית של הילד, את ההתנגדות שלו לגבול ששמים לו וגם להכיל את הרגשות המבלבלים שעולם אצלו עצמו -אצל ההורה - כשכל ה"בלאגן" הזה מתרחש. בנוסף תמיד חשוב לבחון את צרכי הילד, האם ביתכם במתח מוגבר, האם מקבלת מספיק תשומת לב וזמן איכותי עם ההורים. בבואכם לדבר על ביתכם, כל הנתונים חשובים ואי אפשר לבודד התנהגות כזו או אחרת. נסו לחשוב על כל מה שהעליתי וכמובן שחשיבה משותפת עם איש מקצוע, אפילו למשך 2-3 פגישות, תוכל לסייע מאוד. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044