ילד בן שנתיים ו8 חודשים

הי אמיתי, התלבטתי איך לענות לך כדי באמת להמחיש לך את מה שיש לי לומר. אני מוצאת שהרבה מאוד פעמים הכל (או לפחות חלק) הוא עניין של פרספקטיבה, ואם רק יכולתי לשנות לך אותה קצת, היית יכול להפוך בין רגע ממוטרד ומודאג לשמח. אז קודם כל תן לי להרגיע אותך - הילד שלך תמיד אבל תמיד יעדיף אותך על פני סבא וסבתא (בטח בילדות המוקדמת ובטח כשיש לכם יחסים כ"כ טובים איתו כפי שאתה מתאר). זה נתון - ועלייך לקחת אותו כמובן מאליו, לנסות למצוא בו ביטחון ושלווה, נחמה ושמחה. ועכשיו מתוך נקודת המוצא הזו, תביט על כל היתר. יש לך ילד שאוהב אותך ואת אימו, שמח איתכם ובכם, וגם - יש לו עוד זוג אנשים מיוחדים בחיים. שלא עסוקים בחינוך, בגבולות, ביום יום..שיש להם מעין פריוויליגה נחמדה להיות כל הזמן רק "טובים". זו הפריווליגיה של סבא וסבתא. איזה כיף שיש לו את זה. איזה כיף שהוא מרגיש כ"כ בטוח איתכם ובכם שנוח לו לעשות בדיוק מה שבא לו ולהיות איתם כשבא לו. הוא יודע שאתם שם ושאתם מחכים לו. אמיתי היקר, בהקשר הספציפי הזה שאתה כותב לי עליו, הכל טוב..נסה להאמין בזה, ותיווכח כיצד המכתב המודאג שלך הופך למכתב הודיה... הורים יקרים, נסו לא להיפגע כ"כ מילדכם הקט, נסו לשמוח בשבילו ולעבוד על עצמכם כדי למצוא בתוך עצמכם את הביטחון בהורות שלכם אליו. ביטחון כזה שיאפשר לו לבטא את כל מה שהוא מרגיש מולכם, בחופש ובביטחון. רק ככה באמת תוכלו להיות הכי הכי קרובים אליו שאפשר, קירבה כזו שאף מתנה או "שוחד" (כאילו שוחד כן..) לעולם לא יוכלו להחליף. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044