בת שנה ושמונה חודשים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום,בתי הצעירה בת 1.8 ילדה שלישית מבין שלוש בנות.מאוד מפותחת, מדברת מגיל צעיר מבינה הכל.בימים אחרונים אבא והבנות הגדולות חזרו מטיול בן יומיים מחוץ לבית .הסברנו לה לפני כן והיה מפגש שמח ונעים איתם כששבו. גם איתי היתה רגועה ,למעט בקשה חוזרת שלה לקבל "ארטיק"(לא ברור לי למה נצמדה לזה ומאז כל יום מבקשת ארטיק). בכל אופן מיום ראשון , היא בוכה כשמגיעים לגן ,אומרת "לא גן" בוכה עם דמעות , המטפלת אליה רגילה לוקחת אותה והיא נרגעת.לאחר מכן המטפלת מסמסת לי שהיא רגועה ופעילה.כששבה מהגן ,לא נראית שמחה , מצבי רוחה משתנים ,יכולה לסרב להחליף טיטול, להתרחץ ,הרבה "לא".גם החלה להרגיש לא טוב לאור שינויי מזג אויר (אסמטית, משתעלת הרבה)ואז גם קצה בלילה וזה לאחר חודשיים של שינה רציפה להתנהגות רגועה. למה זה שייך?איני מבינה אם זה משהו התפתחותי או נקודתי עם הימים של הטיול ...בררתי עם הגננת והיא אמרה שאין שיני בגן
שלום לך, את מעלה הרבה אפשרויות ומחשבות, ואני חושבת שבמידה מסוימת כנראה שמדובר בשילוב. היציאה מן השיגרה, אי הנוחות הפיזית, שלבים התפתחותיים משתנים..כל אלו מביאים לשינויים בהתנהגותה. כל שצריך לעשות הוא להמשיך להיות אמפטיים כלפיה, לשים לב לצרכים המשתנים, ההתפתחותיים והנקודתיים, ולהיות מוכנים להיות גמישים במידת הצורך..אם פעם הייתה יותר מרצה, אז להתכונן לקצת יותר מרדנות ודעתנות, ליותר דורשנות ובמקביל גם ליותר צורך בהרגעה רגשית מצידה. כל טוב וחג שמח, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044