ילד שלא ממש את הפוטנציאל שלו
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
אני יודע שכל ההורים חושבים שהילד שלהם הוא משהו מיוחד, חכם ובעל פוטנציאל ממשי להצלחות. גם אני כזה, בני בן ה 13, לא מעוניין ללמוד יותר, אני מניח שזה לא ברמה הפשטנית של המשפט, אבל בואו נגיד, הוא לא רוצה יותר להשקיע מעבר ללכת לבית ספר. עד כתב ז' הכתה הנוכחית, הוא היה 3 שנים תלמיד מצטיין, בשתי המחציות של כל שנה. השנה חלה ירידה גדולה מאוד בציוניו והוא בממוצע 60 ! כל מה שמעניין אותו מהרגע שמגיע הביתה זה הסמארטפון, קצת לשחק עם אחיו מידי פעם או חברים פעם בכמה זמן. בקיצור, לא מעניין אותו הלימודים בכלל, לא שיעורי בית, לא מבחנים ולא כלום. אנחנו כהורים מנסים לדבר אל ליבו ולהסביר לו את המשמעות של הלימודים בעידן שלנו. זה דיי נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה, רק שאנחנו מאיימים עליו שהוא לא יקבל דברים שהוא חושק בהם הוא מזיז את עצמו וקצת לומד, בכל דבר הוא מבקש שנשב איתו, שנלמד, שנסביר לבאמת שאין לנו בעיה עם זה אם נראה רצינות והשקעה גם מצדו, אבל מה שיוצא, שאנחנו מלמדים ואתו, מחפשים לו את החומר, במקררה הטוב הוא מסכם אותו וגם בעצבים וזהו. אנחנו מאוד חסרי אונים ולא יודעים באיזו שיטה לנקוט, מאוד חשובה לנו הצלחתו בלימודים. נשמח להערות והארות. תודה מראש.
הי ליאור, ראשית הייתי מנסה להבין מה הסיבה לירידה בלימודים. מדוע ה"חשק" השתנה מקצה לקצה. מה שהיה לו כה חשוב כבר לא חשוב כלל..נשמע לי מעט תמוה וייתכן שהתשובה לשאלה שלך טמונה כאן. באופן כללי אומר שבעיני חשוב מאוד ללמד אותו לעמוד במחויבויות שלו ואחת מהן היא ללמוד. אם אין חובות אז אין זכויות וזה בעיני מסר שחשוב להעביר. זה לא בדיוק עונש אלא זו המציאות בחיים. שים לב, לא הייתי דורשת ממנו לספק ציונים אלא רק להקדיש זמן מסוים בכל יום ללימודים, ועמידה בכל המשימות שלו. למשל שעה וחצי שמוקדשות ללימודים בכל יום. לסיכום נסו לחשוב עליו בצורה קצת יותר מעמיקה ולנסות להבין מה הביא לשינוי הקיצוני הזה בעמדתו. כמו כן אל תדרשו ממנו הישגים אלא המסר צריך להיות החשיבות שבעמידה במחויבויות. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044