מודאגת מוטרדת ומאוד רוצה עזרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב בני בן שש וחצי עולה לכיתה א ילד מבריק.מפותח מכפי גילו,חברותי ובכלל שמח ומדהים. היום היה אירוע שמלחיץ אותי מאוד .בכללי לעיתים שהוא כועס הוא כועס באופן מוגזם עד שנושם ונרגע.קורה לעיתים רחוקות ובשליטה. היום היינו בבריכה.רב עם אחיו וכעסנו עליו.והוא מאוד נפגע כי טען שאחיו משקר וכולם נגדו.יצא מהמים כועס חזר והיה בצד עד שנרגע. במהלך הכעס(שבו ניסינו לדבר איתו והוא צעק"די עזבי אותי") שמעתי אותו אומר לעצמו בעודו מושך לשנייה את המצוף "אני כל כל כועס שלא איכפת לי לטבוע" הפסיק מיד.איש לא שמע.אני לא אמרתי כלום והוא נרגע. אני כבר שעות בחרדה. מה פשר האמירה?האם הוא בסיכון?מה עלי לעשןת? בנוסף לחרדה הרגילה עלי לציין שבן דודי בן 16 התאבד לפני כשנתיים.תלה את עצמי לאחר התקף זעם קשה(היה לו עוד רקע אבל זה הסיפור הסופי לצערי) ואני מתה מפחד שזה דומה ואני מפספסת משהו.אודה לעזרתכם.
שלום לך, אני לגמרי מבינה את הדאגה אבל רוצה להרגיע אותך. לתחושתי ומתוך מה שכתבת, בנך פשוט מחפש ואף מוצא דרכים לבטא את התסכול והכעס שלו. נושם, יושב בצד, מבקש להיות לבד, מביע כעס כלפיכם וגם לפעמים מבטא במילים גדולות את כעסו. זה חשוב שאת תוכלי להכיל את הכעס הזה שלו מבלי להיכנס לחרדה מיותרת. כפי שאני כותבת כאן לא מעט, מוטל עלינו ההורים לעשות את עבודת העיבוד של תכנים שאינם קשורםי לילדינו, כאלה שמעוררים בנו רגשות קשים. בנך אינו בן דודך, וזה חשוב שתוכלי לראות את בנך כפי שהוא ואת מה שהוא מבטא כפי שהוא, כדי שתוכלי להתייחס אליו במציאות, ולא מתוך חרדות או השלכות. יחד עם זאת קחי בחשבון שהתיחסותי לשאלתך נעשית מרחוק ומבוססת על מעט פרטים. חשוב מאוד שתוכלי להקשיב גם לתחושת הבטן שלך. אם את מרגישה שיש מקום לדאגה אז אני בהחלט ממליצה לך ללכת להתיעצות עם איש מקצוע. פורום מקצועי לעולם לא יוכל להחליף התיעצות פנים מול פנים. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044