זקוקה לעצה - סבא מציק לנכדה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
הי ירדן, יש לי 4 ילדים 2 בנות ו- 2 בנים כאשר הבנות בגילאי 8 ו- 4 . כרגע, כיוון שחופש, הילדים נמצאים במהלך היום אצל ההורים של בעלי. בתי הקטנה מסרבת ללכת לסבא וסבתא כיוון שטוענת שסבא מציק לה, שבוע שעבר היא חזרה מהם בוכה ולא הפסיקה להתלונן על כאבי ראש ממש ברמה של בכי תמרורים. לקחתי אותה לרופאה והכל תקין. בעבר היו מקרים שהסבא היה מציע לילדה הגדולה ממתקים אם תיתן לו נשיקה. הוא גם היה מעיר לה הרבה ומבקש שתראה לו איך היא רוקדת (הייתה בחוג ריקוד) אני הערתי על כך ולמיטב ידיעתי זה הפסיק. משהו בהתנהגות שלו לא נראה לי. הוא מתנהג שונה לגמרי עם הבן שלי מאשר עם הבנות. דיברתי על כך עם אמא של בעלי וגם עם בעלי והם טוענים שאני מגזימה. אבל אני מאוד לא שקטה ולא יודעת מה לעשות כיוון שאני מאוד תלויה בעזרתם. וגם לא רוצה לייצור עימותים משפחתיים, הם גם עוזרים לנו הרבה. אודה מאוד לעצתך. אני דואגת ומרגישה חסרת אונים.
אני רוצה לציין ששלחתי אותה לשם היום כי לא היתה לי ברירה אחרת . אבל איך אפשר לוודא שבאמת הכל בסדר איתה שם.איך לברר ולשאותה אותה. תודה רבה מראש. אני מאוד דואגת .
שלום לך, אני רוצה להתייחס במלוא הרצינות לשאלה שלך ולכן עלי להתייחס במלוא הרצינות לתחושות של ביתך. לי זה נשמע שהיא מרגישה מוטרדת -וזה מה שמטריד אותך. לדעתי בהחלט לא כדאי להתעלם מזה. חשוב שביתך תוכל להרגיש שגופה הוא ברשותה בלבד, גם אם מדובר בסבא, סבתא, דוד. כולם צריכים לבקש רשות לנשק וללטף, בעיני - זה כולל גם את אמא ואבא. עכשיו את שואלת איך מעבירים את המסר הזה לסבא וסבתא מבלי להעליב אותם ומבלי לייצר עימותים? אז התשובה היא בעניניות, ברגישות אבל גם מאוד באסרטיביות. כמו כן רצוי שהמסר יעבור משני ההורים בצורה שמסבירה ומלמדת וגם שמה דגש על כמה הנושא הזה חשוב לכם בחינוך ביתכם - ללמד אותה שגופה הוא ברשותה בלבד, וזה כולל גם עמידה על כך שלא לשחד אותה ולשים אותה בקונפליקט של בחירה בין ממתק (משאת נפש בגיל הזה) שמגיע עם הכרח לאפשר מגע שלא נעים או מתאים לה לבין עמידה לא נעימה ולעיתים בלתי אפשרית מול רצון של מבוגר קרוב - שתי האפשרויות קשות מנשוא. חשוב לי להדגיש לך שזו צריכה להיות שיחה. לא איום, לא טענה, לא האשמה, אלא שיחה המלווה בהסבר ובאפשרות שלהם להגיב, לדבר. שמאפשרת גם לכם לברר ולהבהיר..שיחה לכל דבר ועניין אבל שהמסר והבקשה גם ברורים. מעבר לכך איני חושבת שאת צריכה או יכולה להיות אחראית על הרגשות שלהם, אבל אם המסר יוכל לעבור בצורה ענינית ורגישה כאמור, אז אני רוצה להאמין שהם גם יוכלו להתגבר על כל סוג של עלבון או פגיעה אם יעלו.. לסיכום עלי לומר לך במלוא הרצינות, אם אינך שלמה עם היותה שם, עם כל הקושי אי הנוחות ואולי גם הכאב (המשפחתי), אל תתעלמי מן האינסטינקטים שלך ומיצאי לה סידור אחר איתו תוכלי להיות שלמה ושקטה. את חבה את זה לביתך. את מוזמנת לחזור ולשתף בהשתלשתלות הענינים. בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים אזור מרכז 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
