בן 4 נדבק אלי ואני לא יודעת כיצד להגיב נכון

שלום וברכה. בני בן ה4 הוא ילד שמח,עם עולם דימיון מעניין ופורה. מקובל וחברותי מאוד, הגננת מתארת אותו כמנהיג, מפגין ביטחון רב, מדבר, עומד על שלו,אסרטיבי. גם מבחינה וירבאלית הוא מפותח על אף כל זאת, אני חשה לעיתים רבות שהוא נדבק אלי , ותלוי בי. הדבר מתבטא בכך שפיזית הוא נשען עלי רבות ונמרח עלי( דבר שלעיתים נעים ולעיתים לא נוח ומגביל). הוא מרבה לקרקר סביבי ומתקשה מיוזמתו לקחת פסקי זמן לעצמו. בימי הולדת או בבית הכנסת הוא מסרב לעזוב לי את השימלה ואם כן יעתר לשחק עם חבר, זה יהיה בתנאים מסוימים או חברם ספציפיים ביותר. לעיתים אני מניחה גבול ברור והוא מצידו נענה למשל: אני אומרת לו שעכשיו אני זקוקה לזמן לעצמי והוא מצידו מכבד זאת ומשחק עם עצמו. העניין שכל פעם הוא זקוק לתזכורת מחדש, הוא לא מוכן מיוזמתו לקחת לעצמו זמן לעצמו ואני נאלצת לבקש או לדרוש כל פעם מחדש. הענין הנוסף שאני מרגישה שריבוי הפעמים שאני מבקשת אותו לא להצמד אלי כעת או לא להישען עלי או לא לקפוץ עלי חזק או לא להכניס ידים לפנים שלי כל אילו משדרים לו דחיה מסויימת- ממנה אני משתדלת להימנע. אני מודה באמת באמת באמת אני מנסה לנטרל כעס שזה מעלה בי( למה אתה נצמד כל כך"אני צריכהאויר") ולדבר ממקום נקי. אך א. לא תמיד מצליחה. ב.הוא כאילו דורש שאגיע לקצה... כמו כן התנהגויות אילו שלו משתחזרות מול אחיותיי, דודות שלו שגם יכולות לחוש בover שהוא דורש. אך במקריםאחרים הוא יהיה אסוף ונעים. בהקשר לכך או לא הוא לרוב לא מסופק ממה שהוא מקבל תמיד ירצה עוד ועוד כמו בור ללא תחתית עוד ממתקים עוד בילוי עוד תוכניות במחשב....התחושה שלי שהוא מתקשה להנות ממה שמקבל ותמיד נשאר צמא ורעב( במובן הסימבולי ) עם זאת הוא ילד מאוד רגיש לסביבה ויכול להיות אמפטי בצורה מרגשת ויוצאת דופן( אמא את תנוחי ואני אדאג לשחק עם נטע.. אמא אל תתאמצי אנ יקח לך את התיק...) . הניגודיות הזו לא נתפסת לי ואני בעצמי לא יודעת כיצד ואיך להגיב. מה לעשות עם הדביקיות שלו כשהיא קוראת ומה לא לעשות...כמו כן בלא מעט מקרים שאני מבקשת אותו ללכת ולשחק הוא בוחר לשכב במיטה עם מוצץ. תודה רבה, שלומית