בן שנתיים והסתגלות לגן עזרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, בני בן השנתיים עבר תקופה עמוסת שינויים: מעבר דירה, אחות שנולדה וכניסה בפעם הראשונה לגן. ניסינו להקל עליו עד כמה שניתן אך ההסתגלות לגן מאוד קשה לו. הוא נכנס באוקטובר- שבועיים ראשונים חצי יום ולאחר מכן החל לישון בגן(כעת התחיל את השבוע השלישי). הגננות משתפות בקושי הרב שיש לו בגן. יש לציין כי מדובר בילד מאוד ורבלי ומפותח לגילו. ההסתגלות מאוד קשה לו: - בכי בלתי פוסק - בקרים קשים מאוד מלווים בתחנונים שלא ניקח אותו לגן ושהוא רוצה להישאר בבית כי לא טוב לו בגן וקשה לו והוא לא אוהב את הגן. - לא מוכן להיפרד ממני(גם בתוך הבית-כניסה למקלחת וכו) ולבלות עם אנשים שהוא אוהב. - נמנע ממשחקים עם ילדים בגן ' לא מסוגל לדבר על הגן מבלי לבכות - אומר בכל הזדמנות שהוא לא אוהב את הגננות ואת הילדים - מידי פעם צועק מתוך שינה שלא ניקח אותו לגן. מילד כל כך שמח שהיה נפרד ממני בקלות שהייתי צריכה ללכת, הוא הפך לילד שבוכה המון, לא צפיק הנאה מהדברים שהוא הכי אוהב מהחשש שאני לא אהיה לצידו. אני אובדת עצות.. מה עליי לעשות?
הוא החל לישון בשבוע השלישי וגעת התחיל את השבוע הרביעי בגן. יש לציין כי הגננת התעקשה על כך שהוא ישן כמה שיותר מהר למרות רצוני למשוך את זה יותר זמן. ההסתגלות הייתה כך: יום ראשון של הגן הייתי איתו שעה יום שני הייתי חצי שעה והוא נשאר עד עשר וחצי יום שלישי עד 12 בשבוע הראשון הגננת רצתה שהוא כבר ישן בגן ואכן ביום הרביעי הוא ישן(באותו היום היה קושי רב בבית ואמרתי לגננת שלא נכון היה להשאיר אותו לישון כה מוקדם). יש לציין שכיוון שאני בחופשת לידה ויש לי עזרה מההורים אני באמת נכונה לעשות את ההסתגלות בדרך שמתאימה לילד וגם הבהרתי זאת- אני זמינה להגיע, לאסוף מוקדם וכל מה שיקל עליו. מניחה שכעת שקפצנו למים זה פחות רלוונטי אך אולי הגן הזה לא מתאים לו. מחכה לשמוע מה דעתך המקצועית
הי אור, זה נשמע שכעת אחרי שעברתם את התקופה המאתגרת הזו, את כבר יותר מוכנה להקשיב לאינסטינקטים הכנראה טובים שלך, לגבי מה נכון עבור הבן שלך. ברגע שיש את זה, אז הדרך יותר ברורה... אני שומעת ממך שאת מרגישה שבנך זקוק לקצב איטי הרבה הרבה יותר..ולתחושתי את גם צודקת. אם הגננות מוכנות לשתף איתך פעולה ולהקשיב לצרכים של הבן שלך כפי שמגיעים ממך וגם ממנו, הייתי מציעה להשאיר אותו בגן הזה ולהתנהל אחרת (ימים קצרים מאוד, עד שעתיים, כשלאחר מכן אתם נכנסים לשגרה של פעילות מהנה קבועה כמו למשל משחק משותף של שעה בגינה). אני מציעה לפעול על פי המתכונת הזו כמה שיצטרך, ואז לעבור ל3 שעות. מאידך אם את מרגישה שהגננות אינן מספיק קשובות לך או לבנך, אז בהחלט כן, כדאי לשקול גן אחר. צוות קשוב הוא סוג של תנאי הכרחי בשביל הסתגלות טובה. לסיכום אמא יקרה, תסמכי על תחושות הבטן שלך. מדובר בבן המאוד מאוד קטן שלך, ואת מכירה את צרכיו טוב יותר כנראה מכל אדם אחר. אינני אומרת לא להקשיב לאף אחד אחר, אבל במצב הנתון זה נשמע שבנך מבטא מצוקה ואסור להתעלם ממנה. צריך להקשיב לה ולבדוק כיצד מקלים עליו. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
