הילדה הייתה עדה לריב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
לפני מספר חודשים הילדה הלכה לגיבורי עם בעלי. ממה שסיפר לי בעלי במהלך השהות שם ילדה יוצר מבוגרת דחפה את בתנו בזמן שחצתה את אזור המשחקים. בעלי ראה את האירוע מהצד וראה גם שאותה הילדה דחפה מספר ילדים שעמדו בדרכה עד שהגיעה לביתנו. הוא עשה טעות ובמקום לפנות לאמא של הילדה, עצר את הילדה וביקש שתנצח בפני הבת שלנו. היא סירבה ורצה לאמא שלה. התפתח ויכוח שמאוד לא מאפיין את בעלי בדרך כלל מול הילדה בת הכמעט חמש שלנו. האמא צעקה, השתמשה במילות גנאי כלפי בעלי וניסתה לצועק על הבת שלי. בעלי עזב את הגיבור ונתקל באותה האמא שוב פעם בחוץ. מאז אותו אירוע בתי מרבה לדבר עליו ולשאול שאלות ולהעלות פחדים של מה יקרה אם נתקל שוב באותה אישה. לפני כמה ימים אמרה שהיא מרגישה בושה (לא בטוחה עד הסוף אם היא מבינה בדיוק מה משמעות המילה. היו פעמים שהשתמשה במילה לתיאור עצב) על זה שאבא צעק. בקונטקסט זה מתאים :) . בקיצור האירוע חוזר צוף שוב ושוב. אני מנסה להרגיע בכל פעם ולהסביר שאותה אמא כנראה ניסתה להגן על הבת שלה ושאין סיבה שנתקל בה שוב וגם אם כן לא יקרה שום דבר כיוון שגן על הבת שלנו וגם שהאישה כעסה על בעלי ולא עליה. בעלי מסרב לדבר עם הילדה על האירוע כיוון שלדבריו שוחח איתה כבר מספר פעמים ו"כמה כבד אפשר לדוש בנושא". אשמח להכוונהיה כי האירוע לא יורד מהפרק גם אחרי מספר חודשים
הי, אין צורך להיכנס ללחץ מיותר...ביתכם מידי פעם נזכרת באירוע, ומדברת עליו..נסי להתייחס אליה במלוא הקשב בכל פעם שמעלה את האירוע, ולהתעניין במה באותו רגע מטריד אותה, הבושה, הבהלה, החשש, ההפתעה, המבוכה...תביעי עניין ותסתקרני, תקפי את רגשותיה והביעי אמפתיה..זה ירגיע אותה. כרגע גם היא וגם אתם מתייחסים לעניין כאל "בעיה" שצריך לפתור. זה בסדר גמור שהיא תמשיך לדבר על זה ולשתף ברגשותיה.תנו לזה מקום בכל פעם מחדש.. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044