התנגדויות של גיל שנתיים

שלום רחל, הפעם אתחיל בתשובה ולאחר מכן אספק הסבר :) אז כדאי לאפשר בחירה היכן שאפשר - בגד, נעליים, איזה ירק או פרי רוצה לאכול (וגם אז כדאי להגביל את האפשרויות כדי לא ליצור בלבול, אבל לאפשר בחירה כאמור) והיכן שאי אפשר, אז לתת הסבר בנוסף להתראה אחת או שתיים ולאחר מכן פשוט לבצע את מה שצריך לעשות, גם אם הילדה מוחה. חשוב לשים לב שההתיחסות ממשיכה להיות עדינה ואוהבת, גם בזמן המחאה שלה. היכולת של ההורה להכיל את המחאה של הילד גם ממתנת מאוד את עוצמתה וגם מאפשרת לילד בבוא היום לווסת ולהרגיע את עצמו. ישנם איזורי ביניים שבהם כדאי להשתהות קצת לפני שמחליטים בין לאפשר לילד בחירה או לעשות את הדברים למרות התנגדותו. במצבים אלה אני תמיד מציעה קודם כל פשוט לעצור, וכאמור להשתהות ולראות מה קורה..כשילד מקבל די זמן הוא עשוי לפעמים למצוא את התנועה הנכונה לו מתוך עצמו וכאמור הדברים הרבה פעמים מסתדרים. חשוב לומר שלהימנע לגמרי מעימותים בגיל הזה או בכלל בגידול ילדים, אינה אופציה ריאלית..וגם לא כדאי לשאוף לזה.זה חשוב שילדים יוכלו למחות ולבטא כעסם, כך הם מבססים נפרדות ועצמאות בעולם. לסיכום, ההליכה כאן היא כמו על חבל דק ..גם לאפשר בחירה היכן שאפשר, מה שנקרא choose your battles. לדבר ולתווך את הרצון שלה, את הכעס והמחאה ואת זה שהיא רוצה ומסוגלת לעשות הרבה דברים לבד, אבל..שיש דברים שחייבים לעשות בזמן/כך או אחרת..ולהעביר את המסר הזה במידה של עניניות וקור רוח - עד כמה שאפשר..לפתח את יכולת ההכלה היא משימה השייכת להורה, ועל כל הורה לבדוק עם עצמו באיזה אופן הוא יוכל לעשות את זה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044