אלימות כתוצאה מכעס בתינוק

הי מעיין, חשוב להתייחס לתוקפנות ואגרסיה בשלבים האלה כטבעיים וכצורת תקשורת בעיקר. זוהי גם תחילתה של ביסוס נפרדותו ועצמאותו בעולם דרך התנגדות, אבל אני נוטה לחשוב שבשלב מוקדם זה, מדובר קודם כל בצורת תקשורת המונעת מתוך הבנתו והרגשתו הברורה יותר של רצונותיו וצרכיו. אז את כבר מזהה שכשמשהו לא נוח לו, קשה לו, מכעיס אותו, הוא משתמש בשתי הדרכים היחידות שיש לו לתקשר - מחאה דרך הבעת אגרסיה ובכי ולכן זה הזמן לעזור לו להתחיל להחליף את המחוות הפיזיות במילים למשל "אתה כועס על אמא, אמא לקחה לך את הצעצוע, אבל צריך להחליף חיתול עכשיו..אתה כועס, תגיד אני כועס" (אין צורך שבאמת יחזור אחרייך). חשוב כמובן לא לאפשר לו להיות אלים כלפייך ולהמשיך ללמד מה מותר ומה אסור אבל בו בעת לזכור כאמור שהאלימות משמשת כרגע כתקשורת, וחשוב שתוכלי להבין מה הוא מנסה להביע כדי שגם הוא יוכל להרגיש מובן וכך בעתיד למלל את עצמו יותר ויותר. מעבר לזה, לפגוש אלימות כזו בתינוק שעד לא מזמן היה "מלאך" הוא לא תמיד פשוט, אבל זה שלב חשוב עבור התינוק ועבור ההורה. כפי שהתינוק עובר בין שלבים התפתחותיים שונים כך ההורה צריך לגלות גמישות ולהתאים עצמו לצרכיו המשתנים של התינוק. כעת בנך זקוק לך בעיקר מכילה כלומר, סבלנית וסובלנית, מלמדת, יציבה וחומלת - למרות גילויי התוקפנות שלו. מקווה שגם הגננות בגן מבינות את החשיבות של השלב ההתפתחותי הזה ויודעות כיצד לנהוג אל מול תוקפנות של פעוטות ותינוקות. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044