בן 12 התמכרות קשה למסכים

הי שיר, אני שומעת כמה דברים: הראשון הוא חרדה מכך שהעתיד של ילד בן 12 "יהרס" אם לא ילמד כמו שצריך. הדבר השני הוא חשש שלכם מהתמכרות למסכים ו/או חוסר הסכמה עקרוני עם כמות הזמן בו מבלה שם. הדבר השלישי שאני שומעת הוא הבנה שכיום חלק לפחות מהחיים החברתיים מתנהליים בתוך המסכים השונים. אז בואו נתחיל מן ההתחלה. אתם ההורים והוא הילד. השיחות האין סופיות איתו "לקחת עצמו בידיים" שמות עליו אחריות ומגיעות מנקודת הנחה שיש לו כוחות שלמעשה אין לו. ילדכם זקוק לעזרתכם כאן. אתם ההורים צריכים להחליט כמה שעות ביום -כאשר נמצא בבית, מותר לו לבלות במסך, ואחרי אילו "חובות" (שיעורים, חוג, וכיו'). אפשר לנהל איתו משא ומתן קצר מאוד בנוגע לכמות הזמן והזמנים ביום, אבל המו"מ צריך להיות קצר מאוד כשבסוף אתם מחליטים מה ואיך. לאחר מכן עליכם להבהיר לו באופן ברור שמעתה ואילך כך זה יתנהל, ולאכוף את זה. גם אם ימחה, יכעס יתעצבן. זיכרו אתם ההורים זו החלטתכם ואם תהיו עקביים וחזקם מספיק, הוא לבסוף יתיישר עם זה. אני כן הייתי מציעה לכם להציע לו משהו אחר בזמנים האלה- אולי זמן משותף יחד, ללכת לסרט, לטייל, לבריכה יחד, משהו שהוא אוהב לעשות איתכם ולפחות בהתחלה. בנוסף כדאי שתשימו לב שאתם כרגע חרדים באופן לא ריאלי. גם אם לא ילמד כל השנה בכלל, עתידו לא יהרס...ובמובן הזה עליכם לשים לב שאינכם מרחיקים אותו מכם ומהמציאות בגלל תפיסת מציאות שגויה שלכם. ולבסוף הסיבה שאני כן חושבת שחשוב להמשיך לאפשר לו זמן מסך הוא כי זה לא הכל ורק רע...אני מציעה לכם לנסות ללמוד מה טוב...תתענינו במשחק, במה הוא נהנה, כיצד האינטראקציות החברתיות באות לידי ביטוי שם ותיראו אם אתם בכל זאת מצליחים להתקרב לתחביב הזה שלו. זה יעזור לו להרגיש שאתם בכל זאת בצד שלו במיוחד בתקופה בה אתם מבהירים שאתם אלו שאוחזים במושכות. כל טוב ובהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044