סליחה לא כתבתי את השאלה

שלום לך, שני דברים נדמה לי שאני שומעת משאלתך. הראשון הוא שאינכם מצליחים להבין מה גורם לו לכעס ותסכול. אם הייתם מצליחים לזהות את הטריגר, ולא חווים את התנהגותו כתגובה ארעית, הייתם יכולים לעזור ולתווך לו את כל האירוע - הסיטואציה, רגשותיו וכמובן להציע את עצמכם למשל נחמה או כל דבר אחר. שנית, נניח והילד התפרץ באופן שאינו מקובל, כלומר אלים וזה מכל סיבה שהיא, זה נשמע שאתם ההורים למתקשים להציב לו גבולות ולעזור לו בוויסות עצמי. לכן אני מציעה לכם להתאמץ ולנסות לזהות מה בכל זאת מצית אותו ואז לנסות לתווך לו את האירוע ולעזור לו להביע את עצמו מילולית. גם הצבת גבולות נכונה מצריכה אימון ותירגון אבל זה לא יכול להגיע ללא/במקום הבנה אמפטית של הילד. אני מציעה לכם לגשת לייעוץ הורי, כמה פגישות בחלט תוכלנה לסייע לכם להיות עבור ילדכם באופן מיטיב ולראות עם הזמן שיפור בהתנהגותו ובעיקר בהרגשתו. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044