פחד מהגן וחוזר שקט בבית לאחר הגן

לפני שבועיים ב- 01.09 הבת שלנו נכנסה לגן פרטי בפעם ראשונה. היא כמעט בת 3 ( ילידת נובמבר) ועד עכשיו היא הייתה בבית עם אמא שלה ואחות הקטנה (בת שנה ושבע). היא דוברת רוסית בלבד, אני ואישתי מדברים בינינו עברית אבל כלפי הבנות רק ברוסית. ידענו שיהיה לה קושי להסתגל לגן, רחוק מאמא, מאחותה, כיתה של 30 ילדים, לא יודעת את השפה. שבוע וחצי היא הלכה לגן לחצי יום עד 12:30 ואחרי זה כבר השארנו אותה שם לישון עד 16:00. אבל אנחנו חושבים שהיא נמצאת במצב של חרדה תמידית זה בעצם בא לידי ביטוי בגן כאשר היא הולכת כל הזמן ממקום למקום נוגעת כל הזמן בשיער במידה והיא יושבת כי יש פעילות כלשהי היא מזיזה את הרגליים כל הזמן רואים במצלמות שהיא לא רגועה בוכה לסירוגין וכל הזמן ממש כל הזמן שואלת את הגננות אם אמא תבוא לאסוף אותה כשאמא באה לאסוף אותה אז היא בוכה ואז נרגעת בבית היא כל הזמן שואלת אם מחר הולכים לגן ואם אמא תבוא לאסוף אותה הרבה פעמים נכנסת למצבי סטרס כשהיא בוכה ולא מרוצה מכלום (רוצה עם מזגן לא בלי מזגן, רוצה לעזור לא רוצה לעזור) ואומרת שהיא לא מצליחה להירגע. בלילה היא מדברת מתוך שינה ואומרת שאמא תבוא לאסוף אותה. מתעוררת ב 4:00 ושואלת אם כבר צריך ללכת לגן אומרים לה שלא עכשיו שתמשיך לישון והיא שואלת אם אמא תבוא לאסוף אותה ואז היא מתעוררת בחמש ולא יכולה להירדם וכל הזמן שואלת אם אמא תבוא לאסוף אותה שוב ושוב ושוב. היא אוכלת בגן ישנה בערך שעה בגן, ועכשיו גם יש לה חברה שהיא דואגת לה כל הזמן, שזה מראה שהיא בסדר מצד אחד אבל היא עצובה כל הזמן, היא כבר לא מחייכת כמו פעם גם כשהיא איתנו בבית היא תמיד מדברת על הגן ושואלת אם אמא תבוא לאסוף אותה. גם אם עכשיו היא תראה סרטון בטלויזיה או תשחק במשחק כלשהו היא פשוט באמצע מתחילה לשאול אם אמא תאסוף אותה מהגן, או אם מחר הולכים לגן. אם היא נוסעת לסבא וסבתא עם אבא אז היא תמיד בודקת איפה אבא שהוא לא הלך והשאיר אותה לבד (משהו שלא היה לפני הגן), במידה ומזכירים את אמא היא מתחילה לבכות ולהגיד שהיא רוצה לאמא. ושוב מתחילה לשאול אם אמא תבוא לאסוף אותה, משחקת בשיער. רציתי לשאול האם זה מצב תקין כי זה ברור שקשה לה להסתגל אבל האם היא לא נמצאת בחרדה יותר מידי, ומה ניתן לעשות כדי לעזור לה לעבור את התקופה שזה לא יפגע בה.