חרדות בעקבות מעבר בית ספר ילד בן 9

בעקבות מעבר דירה העברנו את הילד שלנו, בן 9.5, בית ספר. בחופש הגדול רשמנו אותו לקיטנת בית ספר, ניסינו לחבר אותו לילדים בני גילו בישוב כדי להפוך את המעבר לכמה שפחות טראומתי. לצערי הילד פיתח חרדה חברתית (שיושבת על אישיות מרצה וביישנית מלכתחילה) נכון להיום 3 חודשים מתחילת הלימודים הילד מסרב ללכת לבית הספר, לאחר מספר גדול של נסיונות להתמודד. בית הספר מעורב, מאפשרים לו לבוא רק לשעתיים שלוש עד שירגיש בטוח, מאפשרים לו לצאת מהכיתה ולהזמין ילד מהכיתה לשחק משחק קופסא מחוץ לכיתה. המחנכת אמורה לחכות לו בכניסה ולקחת אותו ממני וללוות אותו לכיתה. הבעיה היא שלקח זמן עד שבנינו את התוכנית וכשהמחנכת והיועצת התחייבו בפניו שיוכל לפנות אליהן כשקשה לו, בפועל הן לא היו זמינות כשחיפש אותן. והוא איבד אמון. הוא מוכן ללכת רק כשאני איתו יושבת מחוץ לכיתה והוא יוצא אליי בכל פעם שקשה לו לנשום (התקף חרדה) כשהוא בכיתה. בינתיים הוא כן הצליח להתחבר מעט לשני ילדים ואנחנו מיצרים מפגשים אחהצ. אבל הוא טוען שאף אחד לא באמת עוזר לו שם. והחברים החדשים לא כמו הישנים שלו. יש המון בכי, התקפי זעם בבית. הוא מאוד מתוסכל כי מבין שהימנעות היא לא פתרון אבל זו הדרך היחידה שלו להתמודד כרגע. התחלנו לפני 3 שבועות טיפול רגשי אבל גם כאן יש תהליך של אמון והוא לא משתף בהכל עדיין. הדבר היחיד שהוא מבקש זה לחזור לבית הספר הקודם. טכנית הדבר אפשרי (יקח קצת זמן) השאלה, שגם המטפלת לא ידעה לומר לי באופן חד (או שמנסה בעדינות להביא אותי למקום של להמשיך להתמודד), האם זו החלטה נכונה , עכשיו שהחרדה כבר בחוץ ומהווה עבורו "תירוץ" לקושי, מה שלא מבטיח שכשיחזור לבית הספר הקודם (שם היה לו טוב, הרבה חברים, תלמיד טוב) לא תתפרץ החרדה בכל פעם שיתקל בקושי - ויש לו קשיים שמלווים אותו כבר כמה שנים כמו רגישות לקולות חזקים, צעקות, קשה לו במקומות הומים, לדבר מול הכיתה וכו'. אבל בגלל שהוא תלמיד טוב וילד מאוד נעים וחייכן וחברותי מאוד, אף אחד לא ראה את הקשיים האלה כבעיות ותמיד הנחנו שככל שיתבגר הוא יתגבר ויחזק את הביטחון. בעקבות המעבר שהפך לטריגר - הקשיים הפכו לחרדה וכרגע אני עומדת מול ילד שאני לא יודעת איך לעזור לו (חשוב לציין שבעלי ואני שני ניגודים - בעלי מאוד נוקשה בגישתו ומאוד שכלתני ואני מאוד מגוננת, ומרגישה צורך גבוה יותר בהקשר של הילד בגלל רגישותו - וכן אנחנו מבינים היום עם הטיפול שזו אחת מהבעיות מול הילד שמגבירות את החרדה ועובדים כרגע על אמצע..) אני כרגע מתלבטת האם ללכת עם התוכנית של המטפלת הרגשית, שמציעה שאלך איתו כל יום לבית הספר ואחכה עד שיתחיל לפתח את הביטחון (מהלך שיתחלק ביני לבעלי ולחמותי כי אין לי אפשרות מבחינת עבודה..) או כן להחזיר אותו לבית הספר הקודם ולהמשיך לטפל בקשיים הרגשיים ממקום רגוע יותר ודרך סביבה שבה הוא מרגיש בטוח יותר ?

קודם כל תודה. אני סומכת על המטפלת. וכרגע פועלת בהתאם להמלצותיה. בגלל חוסר בטחון שלי לגבי הפתרון רציתי לשמוע דיעה נוספת.