שאלה בעניין חברתי לילד בן 13

שלום, בני בן 13 מאז היותו קטן הוא לא מצליח למצוא חבר טוב אחד או יותר. במהלך השנים היו לו נסיונות רבים ליזום פגישות אחר הצהריים שחלקן הצליחו וחלקן לא. לא קרה הרבה שילדים הזמינו אותו אליהם. בגיל ממש קטן אני הייתי (בקושי רב אגב) קובעת בשבילו לפי בקשתו ומאוחר יותר הוא עשה זאת לבד. יחד עם זאת הוא לא ילד דחוי בכלל. כלומר מעולם לא עשו עליו חרם או משהו דומה. הוא כן מקבל יחס מהילדים בכיתה ואפילו לפעמים יחס ממש נחמד, אבל זה לא נרקם לכדי חברות ממשית עם מישהו שהוא מרגיש שהוא יכול לסמוך עליו ושהקשר הוא לגמרי הדדי. בחופשים נורא משעמם לו אלא אם הוא במחשב ואז יש כן תקשורת עם ילדים נוספים. השנה הוא עבר לחטיבה והוא לא יוזם יותר או מזמין אף ילד אליו. בבית הספר ובצופים נראה שכן כיף לו כי הוא חוזר במצב רוח טוב. כשאני מציעה לו ליזום להפגש עם ילדים מהכיתה אז הוא לא מעוניין. אם מישהו יזמין אותו אני בטוחה שהוא ישמח להפגש אבל זה לא כל כך קורה. זה קרה פעם אחת בתחילת השנה. ברור לי שהוא מעוניין בקשרים חברתיים, אבל נראה לי שהוא בכלל לא מתכנן ליזום אחרי שנים של נסיונות שהיו כרוכים באכזבות רבות. העניין שהיוזמה להפגש לא מספיקה כי כאמור פגישות בעבר גם כשהיה מדובר בילדים קבועים לא התפתחו לכדי חברות של ממש. היינו פעמיים בהנחייה הורית ללא הועיל. אשמח להכוונה, גבי.

כן היו כמה ילדים לאורך השנים שהוא היה איתם בקשר יותר קרוב, בנות ובנים, יחד עם זאת כאמור זה אף פעם לא הפך לחברות של כאמור, הרגשה בטוחה שיש לו חבר טוב, או קבוצה של חברים טובים. למשל חבר שבטיול ברור שישבו ביחד באוטובוס, או חבר שברור שאם תהיה עבודה שצריך לעשות בזוגות בבית הספר אז הם יעשו אותה ביחד.