נער בן 17 שעבר להתגורר אצל סבתו
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
היי ירדן, רציתי את עזרתך המקצועית בבקשה. אנו משפחה עם 2 בני נוער מתבגרים. בן 17 מחונן ובת 16. לפני כחודש הייתה מריבה בין הילדים ובעלי התערב וכעס על בני ואמר לו שתוק. בני נעלב מאוד ענה לו ואמר שהוא לא אשם (מה שאכן נכון) אך בעלי מצידו לא הקשיב. בני לקח מעט חפצים ועבר לגור אצל אמי. מאז אני באה לבית אמי מדי יום כדי להביא אוכל לבני ולהיות קצת במחיצתו. מאז שעבר הכל הפך להיות מסובך. אני מאוד דואגת שהוא יוצא, כאילו הכל הפך להיות לא בשליטה. נדמה לי שיש לו קצת שנאה כזו אליי ולאביו. אני מצדי מנסה לדבר איתו אך כאילו יש מרחק גדול בינינו. אני דואגת גם לגבי השיבוץ לצבא - איך ייתכן שהוא עם מנת משכל של גאון לא מצליח לעבור מבחנים ? חשבתי שאולי הוא בדיכאון אבל יש לו תיאבון, הוא יוצא עם חברים, איך מחזירים את הגלגל אחורה? בעלי מבחינתו לא יבקש ממנו לחזור הוא יותר מדי גאוותן בשביל זה.
שלום לך, לתחושתי בנך מנסה ליצור מכם נפרדות ואני חושבת שצריך לאפשר לו את זה. אם הוא בחר למשל לעבור לגור עם הסבתא, המשמעות היא שהוא צריך להתמודד עם כל המשתמע מזה וגם להכין לעצמו אוכל... אני בהחלט מעודדת אותך לשמור איתו על קשר חיובי אבל אפשר בהחלט להניח לו ואולי גם לשיבוץ הצבאי במיוחד אם הדבר לא מפריע לבנך. לגבי אביו. גם כאן הם יצטרכו למצוא את הדרך לפתור בינהם את הדברים ולפעמים תקופת צינון קלה לא מזיקה לאף אחד. לסיכום, לא קל להכיל מרחק מילדינו, תוקפנות כלפינו, אפילו פה ושם רגשות של שינאה כלפינו, אבל כהורים זה גם חלק מהתפקיד שלנו. אם נצליח להכיל את כל זה אבל בתוכנו להמשיך להישאר קרובים לילידנו מתוך ידיעה שכלל הדברים הללו לפעמים משרתים גם צרכים ממשיים וחשובים (כאמור בניית נפרדות ועצמאות ) אז זה הופך את המשימה המאתגרת הזו לקצת יותר נסבלת. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
