ילד בן 3.5 "דבוק" לאמא
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
היי, בננו בן 3.5 ומאז ומעולם "דבוק" לאמא. כשאמא בסביבה - הוא תמיד יהיה בקרבתה, ידבר איתה, ינסה לשחק איתה, לא ישחרר ולא יאפשר לה לעסוק בכל דבר אחר. הוא חייב את מלוא תשומת ליבה. כאשר הוא מרוחק מאמא - בטיול עם אבא או בגן השעשועים עם סבתא או סבא, "הכל בסדר". אבל כשאמא בסביבה - הכל מתהפך והיא העולם כולו. אם הוא לא מקבל את שלו - הוא לא מרפה, צועק, מתעצבן וכו'. ניסינו לדבר, להסביר, לבקש, לכעוס - זה לא עוזר. הוא פשוט לא משחרר. הדבר גורם לתחושת מחנק ואינו מאפשר לאמא אפילו רגעי "לבד" קצרים, ביצוע עבודות טירוויאליות בבית או מתן תשומת לב מספקת לאח הקטן יותר (התופעה, כאמור, הייתה שם מאז ומעולם ולא עקב הולדת האח). נשמח לקבל עצות או רעיונות.
הי ליאת ודב, לפעמים הזמן עם הורה יכול להרגיש לא מספק כי מדובר בזמן אינסטרומנטאלי. צריך לשים לב שהזמן עם אמא הוא גם זמן איכותי ולשם כך אין כמו משחק משותף. זמן כזה הוא מספק מאוד גם עבור הילד וגם עבור ההורה. שנית לפעמים המסרים הלא מודעים מצד ההורה עשויים להיות מבלבלים עבור הילד. כך קורה לפעמים שגם ההורה מעוניין בסוג של קירבה בלעדית לילד או בשימור הילד כקטן ותינוק ומאידך יכול לחוש תסכול וכעס כאשר זה מגביל. לכן חשוב לבחון את המסרים המועברים גם ברמה הישירה וגם ברמה הפחות ישירה, ולדאוג למסרים חד משמעיים ובהירים. בנוסף חשוב מאוד לעודד ולשבח אותו על כך שהוא כבר ילד גדול ויכול להסתדר בלי אמא כשהוא מתבקש. אפשר למצוא לו משימות שמתאימות ל"ילד גדול" ולתת לו להרגיש מועצם מכך. אם עושים זאת נכון ובעקביות זה אמור מאוד לעזור לו לייצר את הנפרדות החשובה שהוא צריך להתחיל לקיים בשלב זה. מעבר לכך כדאי לתווך את מה שעומד לקרות ולמצוא הרבה מקום להכיל את מחאותיו. למשל אם אמא צריכה לבשל אז חשוב שאמא ואבא יתווכו את זה ביחד, יעבירו מסר אחיד של העצמה לילד "אנחנו רוצים לראות אותך גיבור, נותן לאמא לבשל, לא בוכה, בנתיים משחק עם אבא". ותמיד כאמור לשבח ולחזק את המצבים בהם הוא מצליח להרפות, גם אם לרגעים קצרים בלבד. כל טוב ובהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
