ילד ממש מתוק בן ארבע וחצי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
התלבטתי רבות אם לכתוב את ההודעה הזו. כתבתי מספר לא קטן של פעמים והתחרטתי. קצת מרגישה רע עם עצמי, מרגישה אפילו נקיפות מצפון על כך, אך אני חושבת שעדיף להתייעץ מאשר להשאר עם הדאגה לבד. ואחרי ההקדמה הארוכה בתבל.... היי. אני אמא לילד כל כך מתוק בן ארבע וחצי. מאוד חכם. מאוד. מרכיב פאזלים בעלי חלקים רבים בצורה מצוינת. אלוף בכל מה שקשור לתכנון ובניה. :- ) הןא הילד האמצעי. לפניו ילד מתוק בן תשע ואחריו תינוקת בת שנה וחצי. הבעיה שלי היא כזו- במשך היום הוא מתנהג כמו כל ילד אחר בגילו. משחק ,לפעמים בוכה, לפעמים לא רגוע, לפעמים עצבני אך רוב הזמן משחק איתי או עם האח הגדול שלו. הכי אוהב לשחק בפלייסטיישן עם אחיו ובבצק וצורות איתי. כשמגיעה שעת הערב המוקדמת מתחיל טירוף בבית. כל הסלון עמוס בעשרות סוגי משחקים. על שולחן הסלון מרוחים מעדנים וכפיות זרוקות. הילד המתוק שלי בן האבע פשוט מתחיל להתעצבן מרביץ לאח הגדול שלו, צועק מקלל ומשתולל ברמה שאני לא מצליחה להרגיע אותו. הוא נרדם בערך ב12 וחצי בלילה קבוע. אבל עד שהוא נרדם כל הבית מאבד את הסבלנות. הילד הגדול סובל מכך שהוא מציק לו ומרביץ לו. והקטנה לא מקבלת את כל היחס שהיא צריכה לקבל. אני פשוט במשך כל היום רק מרימה משחקים. יש ימים שהגב שלי כבר קורס. מאוד חשוב לי בבית נקיון סדר והגיינה . כל החיים אני ככה יזה ללא קשר לקורונה אך מקפידה על כך יותר בגלל הקןרונה. מוצאת את עצמי בשתיים וחצי בלילה שוטפת רצפה שוטפת כלים ומסדרת חדר משחקים ענק. בעלי עובד ומגיע עייף לא כזה מעניין אותו מה שקורה בבית .... כשיש לו לפעמים זמן הוא עוזר חי אך מהר מאוד הוא מתייאש מכל השגעון הזה.. ובין לבין כמובן שאני צריכה לדאוג להם ל3 ארוחות . רק שהאמצעי השובב הזה גם לא אוכל כמו שצריך. אני מוצאת את עצמי כל יום משעות הערב המאוחרות צריכה להתחנן שיעזרו לי ולפעמים מרימה את הקול. ואני שונאת לעשות את זה. אני רוצה לדעת איך אני עוזרת לילד המתוק שלי בן הארבע וחצי למצוא את הדרך להירגע בערב. כל מה שניסיתי לא הצליח ואשמח לתשובה, יעוץ, מנקודת מבטך. אני לא רוצה כל ערב להתעצבן. יש לי סבלנות רבה לכל אחד מילדיי המקסימים שאני אוהבת מאוד ואני רוצה שגם החינוך יעשה בדרכי נועם ובלי צעקות ועצבים. בסך הכל הילדים שלי שלושתם ברוך ה תודה לאל באמת מתוקים וממש ילדים טובים. רק מרגישה שהבית צריך טיפונת הכוונה בערב ואני לא כל כך מצליחה לעשות את זה. אשמח מאוד לעצתך. תודה!!!
שלום לך, אני חושבת שזה קריטי שתכניסי לתוך הבית סדר יום ברור יותר, גבולות וחוקים. ללא זה לצערי את פשוט תקרסי. הרי בינינו, בשבע בערב הבית לא פתאום הפך מלא בצעצועים ומשחקים, זה הצטבר לאורך כל היום. ובנך מאפשר לעצמו להרביץ כי הוא לא חש את הגבולות באופן מספיק ברור, משהו שחשוב שירגיש. כדי להעמיד גבולות לא חייבים לצעוק ולגעור. עמדה אסרטיבית יכולה להתקיים אפילו בלחישה. בנוסף אני חושבת שכדי לשמור על עצמך כדאי שתוותרי על לפחות 40 אחוז מהסטנדרטים שלך של סדר וניקיון. חשוב יותר שאת לא תגיעי לקצה ושהילידם יהיו שמחים ומרוצים מאשר רצפה נקייה וסדר מופתי בצעצועים שכבר בבוקר יוצאו מחדש בזה אחר זה.. את יכולה להתחיל בלוח חוקים וכללים חדש, לדאוג לכך שכל צעצוע שסיים את תפקידו יוחזר על ידי המשחק בו - זה יצריך קצת יותר מאמץ בתחילה אבל אם תהיי עקבית מספיק - וזה שם המשחק - זה בסוף יתפוס. לגבי ארוחות - העבירי את המסר שארוחות הן לא מסעדה עם תפריט - אוכלים את מה שיש (ולדאוג לכך שבין לבין לא מנשנשים אחרת זה לא יעבוד) וכו'. ארגון משותף של הבית יעשה בשעה 8 בערב אחרי ארוחת הערב (כן, גם אם לא לפי הסטנדרטים שלך). כל אלו הן דוגמאות לארגון חדש של חייכם. שבי ונסי לחשוב כיצד את מכניסה קצת יותר סדר וארגון לתוך חייכם באופן שיתאים לך ומבלי להרגיש אשמה על כך שאת הופכת להיות אמא "רעה, נוקשה". ומילה אחרונה ברשותך. ללמד את ילדייך שלכל דבר יש זמן ומקום, ילמד אותם לכבד את עצמם, את סביבתם ואת הזכות לחיים. אם תצליחי לעשות את זה אז השיעור שלהם יהיה ענק והרווח יהיה הרבה הרבה יותר גדול מרק האפשרות שלכם לשרוד את היום..את תלמדי אותם לחיות בהרמוניה עם עצמם ועם הסביבה שלהם, וזה מאוד מאוד חשוב כדי לחיות חיים מספקים ושמחים. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
