וויכוח בין אמהות לגבי התנהלות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
אמא לילד בן 6 אמא לילד בן ארבע. ילד בן ארבע בוכה לאמא שלו שלא משתפים אותו והוא נורא עצוב . אותה האמא פונה לילד בן השש שאיתו יש התנהלות חברית (שכנים ) ומבקשת ממנו לשתף את בנה בקבוצה. הילד בן השש אומר לאמא אני רוצה החברים האחרים לא רוצים. ואז האמא של הילד בן הארבע אומרת לילד בן השש אז תפסיק לשחק איתם ותשחק רק עם הבן שלי כרגע כי הוא לבד. אותו ילד בן השש רוצה להמשיך לשחק עם חבריו בני אותו הגיל. ואז יוצא וויכוח בין האמהות כשאמא לילד בן השש טוענת שלא מוכנה שהאם השניה תפנה לבן שלה בבקשה להפסיק לשחק עם חבריו טילפנה לשחק עם בנה שהוא לבד. האם יש לך תגובה לאותה סיטואציה ומה נכון היה לעשות
הי אורית, זה נשמע שהאמא שפנתה לילד עצמו, הייתה מאוד במצוקה..היא כנראה נעלבה בשביל ובמקום הילד שלה, שלא בהכרח כ"כ נעלב..וזה משהו שקורה במובן כזה או אחר לכל הורה - בלבול הנובע מחוסר יכולת להפריד באמת בין מה שאני מרגיש ומה שילדי מרגיש וכתוצאה מכך חוסר יכולת לתמוך בילדינו באופן נכון במציאות. זה נשמע על פניו שהאמא שביקשה לא לפנות ישירות לילד בס"הכ צדקה, אבל יש כאן את עניין הצדק ואת עניין החוכמה (כמו בכביש :). אם אפשר היה אולי, לגלות קצת יותר חמלה לאותה אמא מסכנה ומבולבלת, זה היה כנראה מיטיב עם כולם ובטח מונע הסלמה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
