בן 11 מכור למשחקי וידאו

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

14/12/2020 | 03:53 | מאת: גל

שלום רב, בני בן ה 11 בכיתה ו, אובחן כמחונן ונמצא מכיתה ג בתוכנית מחוננים של פעם בשבוע. עד לפני כמה חודשים ( לפני שהתחילה תקופת הלימודים בזום) הציונים שלו היו מעולים והוא הראה עניין בכל מה שקשור ללמידה במסגרת הביה"ס, תוכנית המחוננים ואפילו מעבר (היה מעשיר את עצמו בספרי מדעים). מאז הלימודים מרחוק וחוסר היכולת להתראות עם חברים פיזית, קבוצת בנים מהשכבה פתחה קבוצת הודעות ושם הם מתכתבים ובנוסף משחקים יחד פורטנייט - מה ששימח אותי מאוד בהתחלה, שכן חיי החברה לא נעלמו לגמרי ועכשיו הם בקשר אפילו יותר קרוב כי "למדו" את שיטת ההתכתבות וככה הם מתכתבים כמה פעמים ביום. אממה ... כל היום שלו מועסק בהודעות מהחברים. בכל רגע טיפה פנוי הוא מחפש את הטלפון שלו בלחץ ובודק אם מישהו שולח לו הודעה, זה הגיע למצב שהוא מחכה לדקה שיסיים את השיעור כדי לגשת לטלפון הנייד שלו. וכיוון שזה מה שמעסיק אותו , הוא הפסיק להשקיע למידה מעבר לשעות הביה"ס, לא מועוניין יותר בתוכנית המחוננים (טוען שזה קשה לו) וגם הציונים בביה"ס ירדו משמעותית. בעלי ואני ניסינו להגביל לו את השימוש בטלפון לסופי שבוע בלבד, זה עזר קצת ביום הראשון והחל מהיום השני הוא מתפרץ עלינו בבכי ובטענה שהוא שונא את ביה"ס ושאנחנו רעים שלא נותנים לו לתקשר עם החברים שלו. אציין שאני בודקת את קבוצת ההודעות, השיחות בניהם בעיקר על פורטנייט וסרטוני יוטיוב מצחיקים. לא נתקלתי במשהו לא ראוי אך אני רואה שיש כמה ילדים שאכן מתכתבים כל היום. אם הוא לא משתמש במכשיר הנייד שלו שעה אחת, הוא מרגיש שהוא מפספס. אני אובדת עצות. אציין שבהתחלה (לפני חיי החברה הוירטואליים) הלימודים מרחוק הלכו מצויין, הוא היה מקשיב , עוקב ומבצע משימות בצורה מצויינת ומעבר. אשמח להכוונה מקצועית בנושא. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

הי גל, התסכול של כולם מובן. מצב הלמידה מרחוק מייצר הרבה מאוד אתגרים לא פשוטים והפיתרון הוא אכן לו"ז מסודר, במיוחד בגיל הצעיר שהדבר עדיין נמצא או אמור להימצא בשליטה הורית. אז כדי להגביל אותו אך לא לנתק אותו, לאפשר לו חיבור אבל להפחית את האלמנטים הכפיתיים אני מציעה להגביל את השימוש בנייד לשעה בבוקר, שעה בצהריים ושעה בערב - או וריאציה של זה (חישבו מה נכון לכם). בעיקרון זה אומר פרקי זמן שהניייד ברשותו. בנוסף תוכלו להתנות את זה במילוי מטלות שיוגדרו כמטלות חובה בעוד שאחרות יוגדרו מטרות רשות. משא ומתן ומידה של מרחב וחופש הוא חשוב במקרה הזה כדי לאפשר תחושה של שיתוף פעולה ולא שליטה . אני גם חושבת שזה נכון שחלק לא מבוטל מהאחריות על הלמידה והביצוע מטלות לימודיות כן ישאר אצלו ולא הכל אצלכם. נסו את זה וכיתבו לי בהמשך איך זה הולך אם תירצו. חג שמח, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים