עוד עניין להתייעצות בבקשה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום עוד עניין שמתקשה בו עם הילד שלי. יש לו רק חבר אחד בגן וכמה שאני מנסה לשכנע אותו הוא מסרב לגשת לעוד ילדים ולשחק איתם. הוא טוען שקשה לו ליזום. הבעיה שחבר זה מנסה להשתלט על הבן שלי כל הזמן. הוא מנסה להכריח אותו לשחק במשחקים שהוא בוחר ואם בני לא מסכים אז הילד אומר לו, שאתה לו החבר שלי יותר. לצערי, הבן שלי נכנע כמעט תמיד. לא רק זה הוא גם מתלונן להורים שלו שהבן שלי מציק לו והם מתקשרים אלינו ומתלוננים על הדברים הכי קטנים וסתמיים. ממה שראיתי בפארק כשהינו ביחד עם ילד זה וממה שראיתי כשארחנו ילד זה בבית זה תמונה הפוכה, הילד דווקא כל הזמן מציק.. מרביץ בסתר ומנסה בכל מיני דרכים להתשלט על הבן שלי ולהוביל אותו לעשות בדיוק לפי רצונו. אם משעמם פשוט הוא דוחף את בני בגסות ובני לא מגיב. ביקשתי שיגיד לו שזה לא נעים והוא אומר שקשה לו לעשות את זה או פשוט טוען שזה לא הפריע לו אז למה שיגיד לו. גם ביררתי עם המורה והיא אמרה שהבן שלי הוא ילד עדין ומנומס ואף פעם לא הציק לאחרים. מה לעשות? תודה
שוב היי, אני שומעת שאת מהצד רואה ומבינה את הדינמיקה המתרחשת בינהם, אבל בנך, בעודו גם צעיר וגם בתוך תוככי העניין, מתקשה להגיב או אולי להבין מה הוא מרגיש. כאן את נכנסת לתמונה - לא בלומר לו מה עליו לעשות,כי כפי שאת רואה זה לא עוזר אלא רק מחמיר את המצב...אלא בלעזור לו להבין מה הוא מרגיש. סוג כזה של שיח בין הורה לילד הוא קריטי על מנת שהילד יוכל לפתח מעין מודעות עצמית, הבנה עצמית ואפילו אינטואיציה אם תירצי לכנות זאת כך. רק כאשר ב נך יוכל להתחבר למה הוא באמת מרגיש - רק אז הוא יוכל לפעול ביחס לכך. סגנון השיח מצידך צריך להיות שיח איטי, סבלני, מתעניין וסקרן, שבשום שלב לא חותר לאמירה ישירה של מה עליו לעשות, אלא כזה שמכוון כל כולו לכך שבנך יבין מה הוא מרגיש בכל סיטואציה ומצב. בשלב הבא אפשר יהיה לחשוב על דרכי פעולה, אבל לא לפני שבנך מרגיש שאת לצידו, לא שיפוטית ולא מופעלת רגשית, ושכאמור כאשר לו כבר יש תחושה ברורה יותר של הרגשתו במצבים השונים עליהם את מדברת. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044