מה לעשות עם הגננת?!!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב בני בגן חובה. לאחרונה הצטרף ילד לגן לאחר שהוציאו אותו ממסגרת אחרת בגלל האלימות שלו כלפי ילדים אחרים. הוא די מהר הפך למלך הכיתה. הרבה ילדים חברו אליו והחל גל כזה אלים בכיתה. בתגובה הגננת מגיבה בצורה גסה ואפילו אכזרית: מענישה, מחזירה ילדים מהחצר לתוך הכיתה, מחלקות לילדים ממתקים ולכמה לא כעונש ואפילו מחזיקה ילד בכח ומאיימת עליו ודברים כאלה. בני מאוד הושפע מהאווירה והתחיל להיות לחוץ ועצבני. הגננת מציינת שהוא גם רץ אחרי ילדים אחרים ועושה תנועות בכדי להפחיד אותם וניסתה להגיד שהוא גם בעייתי! הבהרתי שוב ושוב שזה תגובה ללחץ מהמצב והאווירה בכיתה כי באמת הוא ילד ממושמע ועדין אך עם אישיות. במקביל הגננת הזו מעודדת הילדים לשבת בשקט וללא תזוזה כל הזמן. ועל כן מצאה לה ילד שכל יום נותנת לו מדבקות ומציינת שהוא הילד הכי טוב בכיתה. בני מאוד הושפע מזה. ביקש שאאפשר לו לקחת מדבקות לכיתה והוא יחלק לעצמו וידביק אותן על הציורים שהוא צייר. אני לא אפשרתי לו כי אני חושבת שהיא תקח אותם. הוא כל הזמן שואל אותי למה הוא פחות טוב? אני מאוד כועסת על המורה עד כדי כך שאני חושבת שאם אדבר איתה עכשיו בטוח זה יביא רק לפיצוץ. על כן אני מנסה להירגע ולהתייעץ. אודה לעצה. תודה רבה
שלום לך, אני בהחלט מבינה את התסכול שלך. זה נשמע שאת מבינה היטב את מה שעובר על בנך בעקבות שינוי הדינמיקה בכיתה בעוד הגננת - לא כל כך.... זה גם נשמע שהגננת משתמשת באמצעים חינוכיים שרק מחריפים את המצב. יחד עם זאת צריך גם לקחת בחשבון שייתכן והמצב הוא לא בדיוק כך ולכן כדאי לברר את הדברים לאשורם בשיחה עמה כדי לא להסיק מסקנות חפוזות. שנית, השנה תיכף נגמרת למזלך..ובנך לא יצטרך להיות בסביבה הזו עוד זמן רב,אבל אם ההתרשמות שלך של מה שמתרחש בגן ועם הגננת היא מדויקת, אזי מומלץ לנסות להסתכל על המצבים הללו כאל הזדמנות. הזדמנות להתמודד ביחד עם הילדים שלנו מול המציאות שלא תמיד ניתנת לשינוי. אני מציעה לך בזמן שנותר לפתח איתו שיח יום יומי על הנעשה בגן לא כדי לאסוף מידע במטרה לשנות את המציאות, אלא כדי לעזור לו לעבד את כל מה שקורה שלא נשמע פשוט, לתווך לו את המצבים השונים, להיות אמפטית לרגשותיו ובסוף בסוף לבחון ביחד דרכי פעולה אפשריות. אם למשל אומר שרק על ישיבה ללא תזוזה מקבלים מדבקה, את יכולה לומר לו שבבית את דווקא מעודדת תנועה וחיוניות ושאת תיקני מדבקות מיוחדות על כל פעם שקופץ בחבל 20 קפיצות..למשל. את יודעת, כפסיכולוגית קלינית אני יכולה לומר לך, שהטראומות הגדולות שאנשים מגיעים איתן לקליניקה, הם לא על מה היה או לא היה שם בחוץ..בבית הספר, בגן, אלא על מה היה או לא היה בבית, מבחינת תמיכה, הענות רגשית, הכנה לחיים. נסי להביט על מה שמתרחש עכשיו כהזדמנות פז עבורך כהורה להתמודד עם אתגר, ואני בטוחה שאת תצליחי. ואם תצטרכי עזרה, את יכולה להעזר במספר שיחות עם אשת מקצוע. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
תודה רבה ירדן. תשובתך בהחלט עזרה לי. התחלתי לשוחח עם הבן שלי על העניין. במקביל שיתפתי את החוויה שלי עם אמהות אחרות והבנתי שהמצב הוא כפי שתיארתי ואף יותר גרוע. היום חילקה לילדים ממתקים ולבן שלי לא נתנה בגלל שלא סידר המשחקים לשביעת רצונה וזאת למרות שהוא כן סידר! עדיין לא שוחחתי איתה ולא יודעת אם נכון לעשות את זה בכלל, כי כולם אמרו לי שהיא תתחיל לעשות דווקא לילד והיא תמיד מרגישה עצמה הוגנת וצודקת וגם כולם אומרים כי ככה מערכת החינוך ושאוריד ציפיות. לי מאוד קשה לשתוק ולא לעשות תפקידי כאמא ולהגן על הבן שלי. לא יודעת איפה הגבולות שלי ואם אפשר להגיד לגננת שזה רק מקלקל ופוגע בילד. כמשפטנית אני יכולה להגיד שזה לא חוקי בכלל ולמנוגד לכל חוזרי מנכ"ל משרד החינוך. אני לא מצליחה להרגיש מה נכון לעשות וחוששת שתעשה דווקא לילד. אשמח לשמוע את דעתך. תודה