דינימיקה שנוצרת בעקבות סירוב ילדים ללכת לחוגים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
הי, מה נשמע? אני כתבתי כאן בעבר לגבי הילדה שלי שנמצאת בטיפול בשירות הפסיכולוגי חינוכי. הטיפול שלה עתיד להסתיים בקרוב. אני עצמי הייתי בטיפול אבל מאז הלחימה שהייתה לא מצליחה לחזור ובעצם נותק הקשר עם המטפלת שלי. וקשה לי להרגיש ולזכור אם היא הייתה בשבילי כמו בית. רציתי בבקשה לשאול לגבי דינמיקה מסוימת עם הילדים שלי: יש לי 4 ילדים, מתוכם 2 ילדים בגילאי 9 ו-11 ועוד מלפני הקורונה עשינו מנוי משפחתי לבריכה (כולל חוגים לילדים). כי הילדים רצו חוגים . העניין הוא שהם לא מעוניינים ללכת , וכל פעם שאני מציעה שנלך הם מחפשים תירוצים ואומרים שאין להם חשק וכוח. ומנגד ביקשו שלא אבטל את המנוי (גם פחות אפשרי מבחינת המדיניות) . וכשכבר מתרצים ומגיעים - הם מאוד נהנים ברוב הפעמים. בשלב מסוים פשוט הבהרתי להם שהולכים ואפשר לומר שאפילו הכרחתי, הסברתי גם שזו עלות כספית שנזרקת וחבל. ובעצם הנושא הזה ממש הפך לסוג של עימות שלי איתם. אני מרגישה שזה הפך להיות מפגן כוח וסוג של בחירה באוטונומיה בעבורם שהם לא הולכים.(אני מאוד אוהבת ללכת ושוחה על בסיס קבוע והם ערים לכך ואולי הסירוב שלהם מבטא עמדה כלפיי) מצד אחד אני מאוד מנסה שלא להכריח (לפעמים מרגישה שמכריחה אותם מדי), מצד שני זו מסגרת שאני חושבת שהם צריכים ללכת אליה פעמיים בשבוע כאשר מאפשרת להם כמובן לבחור את החוגים והפעילויות שמעניינים אותם. קשה לי עם הדינמיקה הזו שנוצרה ונהיה לי מאוד כבד. בתודה רבה מראש
שלום לך, נשמע שהחוגים עצמם הם כיפיים אבל כל מה שמסביב פחות... באמת לא ברור עד כמה הילדים מעונינים בחוגים ו/או עד כמה הם מתנגדים לדרישות שלך - וזו שאלה ששווה לחקור. בכל מקרה במאבק הזה לך יש יותר כוח : את יכולה להכריח אותם ואף לבטל להם את החוגים - ולכן בעיני השאלה שלך ובצדק היא האם להמשיך להתנהל בתוך מאבק כוחות? התשובה היא לא. אז כאמור ישנן כמה שאלות שכדאי לתהות עליהן: האם ללכת לחוג מרגיש לילדים שהם הולכים למשהו משל עצמם- או מצטרפים להליכה שלך לבריכה? אולי מבחינתם זה לא רק ללכת לחוג ולחזור אלא לעשות עוד דברים שהם פחות מעוניינים לעשות (להיות איתך בבריכה למשל..). אני לא אומרת שאין לך זכות להיות גם בבריכה, אני רק אומרת ששווה לנסות להבין אותם באופן יותר מדויק ויותר מזה, להראות להם שאת מעונינת להבין מה עומד מאחורי ההתנגדות שלהם - לא כדי לשכנע אחרת, אלא באמת להבין. להבין נקודה. תתפלאי עד כמה "הנקודה"בסוף המילה הזו כעמדה, משחררת כ"כ הרבה קשרים ופלונטרים. בנוסף כדאי להתרשם ממה הם חושבים על החוג: מה אוהבים בו..מה פחות אוהבים..איך המדריך ושאר הילדים. כלומר שוב - הכוונה היא להניח לרגע את המוטיבציה שלך שהם יגיעו בשביל לשמוע אותם (ולא רק אם רוצים/לא רוצים) שנית כדאי לקחת בחשבון שבזמן חופש קשה לחלק מהילדים להתארגן בתוך מסגרות. המוטיבציה והיכולת שלהם להתארגן יכולה להשתנות. אולי צריך לחשוב על ההתארגנות הכללית של אותו היום בו יש את החוג. לסיכום, ברגע שאת מוצאת את עצמך בתוך מלחמה איתם, כדאי לעצור ולראות קודם מה את מביאה איתך לתוך המאבק ולראות מה יכול לעזור לך לתקשר איתם בנחת יותר. בהצלחה ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
