יחסים בן אמא למתבגרת

הי עמית, אכן נשמע שעצוב ולא קל לך... את בטח כבר יודעת ושמעת לא פעם שבגיל ההתבגרות התגובות הן לפעמים מעט יותר קיצוניות או בוטות אפילו...יחד עם זאת לא הייתי מוותרת על הניסיון להבין את המסר שעומד מאחורי זה. יש כאן סוג של תקשורת שמאותת לך אולי ללכת אחורה, לחכות שהיא תבוא,להמתין..לא להיכנס, לא לחדור...ככה אני מבינה את האותות של ביתך. האם יש בזה משהו? אם כן, נסי לחשוב כיצד את עוזרת לה להבין שאת שם, מחכה, ממתינה, ומוכנה להיות עבורה בזמן, באופן ובקצב שלה. אם אינך מתחברת לאינטרפטציה שלי, נסי לחשוב מה המסר שלה אלייך כאן - מעבר להעלבות ולתחושת העצב שזה מעורר - למה ביתך זקוקה ממך? גם הפרשנות שלך של צרכייך ממך - כטובות...אני בטוחה שלא מיטיבה עם איש מכן...היא הרי עדיין זקוקה לך, ממי תבקש כסף אם לא ממך? בעבר הצורך היה החלפת חיתול והיום הצרכים הם - הבנה מסוג אחר, וכן, גם כסף...נסי לא להעלב מזה יותר מידי. אני ממליצה בחום על מספר פגישות עם פסיכולוגית קלינית המתמחה בבני נוער, תוכלו לחשוב יחד על היחסים בינכן בהווה ולאורך השנים, מניסיון, זה מאוד מאיר עיניים ומסייע. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044