ילדה בת 3.5 מבקשת תשומת לב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
היי ילדתי המקסימה נמצאת בגן אוהב ומחבק, אולי חיבוק דב. היא ילדה שמאז ומתמיד אהבה להיות במרכז ולבלוט. בגן תמיד מבקשת להיות ראשונה בתור, ואם לא מקבלת אז כל הזמן שואלת, אז מה איתי? עד שמגיע תורה. במפגשים עונה מיד תשובות לשאלות, בחוגים מבקשת תמיד להציג לחברים מה לעשות. בפעילויות ובאוכל מתמידה רק אם יושבים לצידה. הגננת העלתה אולי בעיה של קשב והיועצת החינוכית העלתה קושי של תשומת לב. בבית אכן יושבת זמן רב סביב שולחן רק אם יושבים לצידה, ואם לא קמה אחרי 10 דקות מקסימום. מה אפשר לעשות כדי לגרום לה להבין שהיא חלק מקבוצה? להמתין בסבלנות לתורה? להצליח בפעילות גם אם עושה אותה לבד? תודה מראש
הי, ביתך היא כבר חלק מקבוצות רבות.. - חלק מקבוצת המשפחה, הגן וכו'. השאלה היא בגן למשל עד כמה מתווכים לה את המצבים השונים ואת עצמה ו-עוזרים לה להבין שהיא חלק מקבוצה או להמתין בסבלנות (להבדיל מ-גורמים לה לנהוג כך). לחפש את הבעיות תמיד אפשר, אבל בעצם, בגיל 3.5 מה שאת מתארת הוא לא באמת כ"כ נדיר וחריג. צוות הגן מחויב לעסוק הרבה מאוד בתיווך ואני מקווה שהוא עושה זאת מכיוון שאלא אם כן כוונתך ב"חיבוק דב" הוא שהם נותנים לה את כל מבוקשה, היא ממילא תתאכזב תכופות כל אימתי שתיתקל במציאות בה היא לא יכולה תמיד להוביל - וכאן נכנס המקום של התיווך האמפטי. מעבר לכך, אני מציעה לך לנסות להבין אותה קצת יותר לעומק - מה בעצם גורם לה להזדקק להאבק כ"כ בעוז על מקומהבעולם? האם היא מקבלת מספיק זמן איכות שקט עם ההורים, האם מקומה במשפחה התערער לאחרונה, האם גם בבית התגובות אליה מספיק אמפטיות, האם היא מועצמת באופן מותאם והולם בתוך המשפחה. פעולות מותאמות בכיוונים הללו יוכלו למתן מאוד את ההתנהגויות השתלטניות אבל יותר מכך וחשוב מכך - את אי השקט הפנימי התמידי הגורם לה להרגיש שאם לא תילחם כל הזמן - לא יהיה לה מקום. המטרה היא שהיא תוכל להרגיש שתמיד יש לה מקום אצלכם ההורים - בלי להצטרך להילחם בכלל. וזה יושג ע"י תגובות אמפטיות והורים שמצליחים לראות ולהכיל אותה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
תודה את מקסימה!