התמודדות נערה עם גירושים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בני התגרש לפני למעלה משנתיים, בזמן הגירושים היו להם ארבעה ילדים בגילאי 4-12. לזוג משמורת משותפת. בינתיים בני התחתן בשנית ונולד לו עוד בן(ואשתו בהריון נוסף), כל הילדים מקבלים את אשתו והתינוק בשמחה, הם ממש מאוהבים בתינוק, למעט הבת הגדולה בת ה 15. בהתחלה היא היתה מגיעה לבית של אביה באופן סדיר, אך עם הולדת התינוק התחילה לבוא פחות ולאחרונה הפסיקה כמעט לגמרי. היא טוענת שהתינוק אינו אחיה מאחר ולא אמא שלה ילדה אותו ולכן היא החליטה שהיא מתעלמת מקיומו. ואכן כך עשתה ורוב הזמן בילתה בחדרה ויצאה רק לארוחות. גם כשאני באתי לבקר היא ישבה איתי ממש מעט וחזרה לחדרה. כששוחחתי איתה על הנושא היא כעסה עלי שאני לא מבינה את הצד שלה. יש לי יסוד סביר להניח שהיא מושפעת מאמה. אגב, מדובר בילדה בת 15, חברותית ובעלת השגים גבוהים בבית ספר שלא נפגעו מהגירושים. אני רוצה לציין שאביה מאוד משתדל לתת לה את כל מה מבוקשה ולא לוחץ עליה בשום צורה. מה ניתן לעשות?
שלום לך, סביר להניח שעמוק בתוכה, נכדתך סבורה שעליה לבחור צד ושהתקרבות למשפחה החדשה של אביה הנה בבחינת בגידה באם, או אולי קבלת המציאות בברכה...דברים שכרגע היא לא מסוגלת לעשות. ילדים להורים גרושים חובקים בתוכם כל מיני רעיונות שבסופו של דבר ועניין רק חוסמים אותם ומעמיסים עליהם נפשית ופסיכולוגית. אגב לגבי האפשרות שהיא מושפעת מאמה, ההשפעה לא חייבת להיות השפעה ישירה, אלא כפי שכתבתי, תחושת נאמנות/הזדהות עם האם או עם מה שהיא תופסת כסבלה. כמובן שטיפול פסיכולוגי מאוד יוכל להיטיב עם נכדתך אולם כרגע ומכיוון שאני מתרשמת שהיא כן פתוחה איתך, הייתי מציעה לך רק להקשיב לה. חשוב לה שתשמעי את ה"צד שלה" מבלי שתציעי שום צד אחר בינתיים. לפעמים רק האפשרות להישמע ולהיות מובנים, יכולים להזיז אותנו מהמקום בו אנחנו נמצאים. רק אחרי שהיא באמת תרגיש מובנת, וזה יקח זמן, אולי אז היא תוכל לקבל ממך עוד פרספקטיבות. בנוסף כאמור, מציעה בחום לעודד אותה להגיע לטיפול. היא תוכל להפיק תועלת רבה ממרחב פרטי וניטרלי בו תוכל לחשוב ולהרגיש את כל מה שהיא עוברת, בנחת ובסביבה מכילה ולא שיפוטית. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044