ילדה בת 3 ו10 שהתחילה מידי פעם לדחוף ולנשוך

שלום הילדה שלי נולדה עם גמישות יתר והיפוטוניה התחילה לזחול בשנה ו3 וללכת בגיל שנה ו9 אחרי פיזותרפיה והכל התפתחה יפה , יודעת כמה מילים באנגלית, את כל הצבעים באנגלית , ילדה חכמה מאוד וטובה, אך עקשנית ויודעת בידיוק מה היא רוצה ואיך, הגננת החדשה של בתי מגיל 3 ו3.4 לא מפסיקה להתלןנן עליה, זה התחיל בזה שהיא רוצה להחליט בגדים מסויימים שהיא רוצה ללבוש שזה גם בבית אבל בבית יש יותר מבחר, זה עבר בגן ועכשיו היא מתלוננת שיש חלק מהדברים שהיא לא מבינה למרות שרוב הדברים היא מאוד מבינה מה רוצים ממנה חוץ ממתי שהיא עצבנית או בוכה נורא קשה לה לפעמים להבין מה רוצים ממנה והיא יודעת את כל הסיפורים של החגים ולספור עד 14 ואת כל הצבעים והצורות היא יודעת ממזמן ובקיצור ילדה נבונה לאחרונה היא מתלוננת עליה שהיא לא ישנה צהריים ושהיא דורכת על ילדים ומעירה וצועקת, אחרי שבוע היא אמרה לי שהיא מרביצה בגן והדבר הזה שונה שנות אור מבבית, בבית היא ישנה עדיין צהריים והולכת יפה למיטה (בגן אצלינו בקיבוץ עדיען ישנים שנצ( בבית היא מממממש לא מרביצה , היא פעם אחת רק הביאה לי מכה קטנה עם היד שאנרתי לה לא על משהו , אבל חוץ מזה לא היה כלןפ והיא משחקת כל יןם עם החברים שלה בגן משחקים ועם אחיינים שלי אחד בגיל שלה ואחת בת 7 היינו סופש ושיחקה איתם יפה, למה קורה הסיטואציה הזאת? ומה ניתן לעשות יש להדגיש שכמה שהיא עקשנית היא ילדה מאוד טובה, ולאחרונה שכחתי לרשום התחילה לנגיד שכואב לה הרגל ופעם אחת בחזה ושהיא לא רוצה ללכת לגן שהיא צריכה ללכת לנוח במיטה שלה (כי אני הרבה פעמים אומרת לה שאם כואב לה משהו שתלך לישון ןזה יעבור לנ( ועוד לפני זה שהיא התחילה להגיד שכואב לה היא אמרה כל יום שהיא לא רוצה ללכת לגן לתקופה של חודש בערך אך זה עבר וכבר שבוע היא הולכת יפה לגן ושאני שואלת כל יום איך היא הייתה והם אומרים לי שלא הרביצה אבל היא מעירה ילדים אחרים וצעקה והמנהלת של הגן אצלינו באה להרגיע אותה והבנתי שהיא חיבקה אותה והיא הצליחה . הסייעת אמרה כי היא ראתה פרצוף אחר כנראה וששאלתי אותה לאחרונה אם היא אוהבת את ה2 סייעות שלה היא אומרת פתאום שלא ואת הגננת הילדה שלי מאוד אוהבת חעשות שטויות והרבה מהחברים שלה הם בנים אבל היא ילדה מאוד טובה עם כל זה שהיא גם עקשנית, איך אני מורידה לה קצת את ההעקשנות וגורמת לה לישון בגן כי זה שהיא לא ישנה בגן לדעתי עושה את כל הבעיות, לא יודעת למה היא כבר לאישנה שם לא קרה כמעט שהיא לא ישנה ובבית היא תמיד ישנה צהריים אני מרגישה גם שהיא צריכה את זה פעם אחרונה היא בכתה מאוד והיא אמרה שמשעמם לה וברור שמשעמם לה מעייפות אשמח לעצות מה לעשות הגננת שבועול לא אמרה לי מילה והיא אומרת שהיא צריכה שהפסיכולוגית של הגן צריכה אותה, אני חושבת היא מגזימה אני יותר מרגישה שהם לא מסוגלים להתמודד עם ילדה שהיא עקשנית ואוהבת להשתובב אולי הילדים בגן נהיו יותר שובבים ואז זה גרם גם לה לעלות בדרגה

תןדה לך על תשובתך, מסכימה איתך ב100 האחוז , תשובתך פגעה בול בהרגשתי ואימי שמכירה אותה מאוד טוב והיא הייתה גננת בעצמה עם תארים לגילאי 5 פלוס, גם מאז שרשמתי לך הופיעו דברים כמו סייעת שדיברה בטון מזלזל לבת שלי והתעלמה ממנה כשהיא בכתה בזמן שלא נרדמה, ואני הרגשתי כמו תיאורך שיש פה גננת עם ניסיון של 14 שנה אך עם חוסר מוחלט של התמודדות בסיטואציות נורמטיביות שקורות בגן, שאם יש לה בגן ילדה קצת מעבר היא פשוט הולכת לאבוד ואז ישר פנינו למנהל החינוך כי כל הדברים האלה ממש הציפו אותנו ויום למחרת כבר הרגשתי בילדה שלי שמשהו בה שונה פתאום היה לה מילים חדשות באוצר המילים, פתאום הולכת וחוזרת לגן בשמחה, פתאום קצת יותר קשובה ועוד יותר שמחה ממה שאני מכירה אותה

מה שכן רציתי לשאול אותך שזה מה שמטריד אותי בשנה האחרונה שזה החמיר שכל מקום שאנחנו הולכים ממנו היא ישר צורחת ולא רוצה ללכת ממנו (מקומות שכמובן כיף לה בהם אני מניחה, אם אני סתם ילך איתה למרכול בקיבוץ היא תקנה ותלך מהגן היא גם לא הייתה רוצה ללכת תקופה אבל עבר לה) זה הגיוני שמכל מקום קשה ללכת ואם היא רוצה ללכת למקום כלשהו ואני לא מסכימה היא גם מתעצבנת בגדול על הרבה דברים שאני לא מסכימה היא ישר תתחיל לצרוח אבל כמובן בגבול מסויים היא לא תאבד את עצמה או תשכב על הרצפה ולא תרביץ אבל ישר מתעצבנת בוכה/מרימה את הכל זה הגיוני ההתנהגות הזאת? ומה ניתן לעשות עם זה?

??