ילדה בת 4 שלא הולכים לפי מה שהיא רוצה ישר בכי

ילדה בת 4, עד גיל שנתיים הייתה ילדה מקסימה וקשובה, לא הייתי מרגישה אותה, חברותית שאוהבת חברה ברמת קיצונית, מבקשת חברים כל הזמן, מהקורונה נהיה שינוי קיצוני בהתנהגות שלה מאז הבידודים זה השפיע עליה מאוד כי אני מאוד שמרתי, לא נפגשנו עם אנשים והיינו הרבה בבית, וזה מאוד השפיע עליה ברמה שלא היתה ישנה בכלל (לא בוקר, לא צהריים ולא בלילה) במשך חודש חודשיים ומאז יכול להיות שזה עם גיל שנתיים הנורא, נהייתה ילדה מאוד עקשנית, היא לא יודעת לקבל לא וכל דבר זה בכי וצרחות, בגיל 3 היא עברה גן ואחרי כמה חודשים שם התחיל בבוקר אי רצון ללכת לגן, דיברתי עם הצוות שם והיה קצת שיפור אבל זה חזר שוב, אני בעיקר מרגישה שמהקורונה נהיה שינוי רציני ואני לא מצליחה לנהל את זה, לא משנה מה אני עושה, מתעלמת ואז מסבירה, מסבירה באותו רגע, מבינה אותה, מכילה אותה, אומרת לה אם היא תתנהג ככה וככה אני לא יתן לה לראות טלויזיה (כמדובר בטלויזיה) יש חוקים נורא ברורים בבית, אני בוחרת את הלא שלי, רק בדברים שמאוד חשובים לי, אני עומדת על שלי ועל המילים שלי שאני לא נותנת משהו בגלל התנהגות לא טובה, כן משבחת שיש התנהגות טובה ומבהירה לה שאני רואה את זה ומסבירה לה את ההיתרונות בזה שלה ולנו עכשיו מאוד כיף ככה ומה היא מרוויחה ומה היא מפסידה אבל זה לא עוזר, ואני גם נסיתי לפעמים צעקות אמרתי אולי אם היא ירים את הקול זה יתן לה הרגשה שהפעם היא הגזימה, אבל שום דבר לא באמת עזר לאורך טווח, אני כל הזמן אומרת לה מה כן אפשר ומה לא, ולא תמיד אפשר לקבל הכל ומסבירה לך למה לא, אף פעם זה לא בלי סיבה ומנסה להבין גם אותה אבל שלצערי אני לא יכולה להסכים בגלל ככה וככה אשמח לעצות כי זה כבר תקופה די ארוכה ואני כבר מאבדת הסבלנות שלי ויש לי המון אליה

חשוב לי לציין שמלבד העקשנות שלה שאם זה תמיד גם ללכת ממקומות שכיף לה לדוגמא שהיא מסרבת ללכת וישר בוכה על דברים שהיא לא לפי מה שהיא רוצה, היא ילדה מאוד טובה, יש לה סדר יום מאז שהיא נולדה אז היא אוכלת ארוחת ערב בלי להתווכח, להתקלח ולישון כמעט רוב הפעמים בהסכמה מלאה או אם אנחנו הולכים לחנות ואני אומרת לה לבחור רק משהו אחד היא לרוב לא מתווכחת יש לי איתה הרבה ריבים שלא מסכימים לה משהו שהיא רוצה, לדוגמא על זה שבבוקר אני לא מסכימה לה טלויזיה (כי זה פגע לה בעבר בשינה והיא הייתה קמב מוקדם בשביל זה ובבוקר זה מעכב את הזמן לגן) אם היא תרצה ריזה ממתק לדוגמא היא מבינה שזה אני מסכימה רק אחרי הגן (כי זה הזמן היחידי שזה לא לפני ארוחה או שינה) יש חוקים שהיא מכבדת ויש שלא כמו הטלויזיה בבוקר לדוגמא

אני דווקא לא מרגישה בכלל שאני מחפשת את עצמי בתור הורה כמו שרשמתי יש לי כללים נורא ברורים שאני לא זזה מהם ומה חשוב לי לשמור עליהם ויש דברים שאני מאוד גמישה, אני מאוד בוחרת את המלחמות והיא יודעת טוב מאוד כמו לדוגמא שאין אצלי הגבלה על ממתקים כל עוד היא לא מוגזמת ממש וזה לא במקום אוכל או שהיא לובשת מה שהיא רוצה שבזה אני מאוד נותנת לה כי אני יודעת שזה משהו שהוא אישיו אצלה , אני מאוד מסתכלת מאחורי ההתעקשות שלה מה הצרכים שלה, אבל אני מרגישה שזה בא ממקום של דווקא ולא צורך, כמו סתם לדוגמא היא פתאום בחופש החליטה שהיא כל הזמן רוצה להתחפש והסברתי לה שיש פעמים שאפשר ויש מקומות שאי אפשר עכיו ללכת להתחפש כי אני לא רוצכ להרגיל אותה לזה שעכשיו כל בוקר לפני הגן היא תבקש ממני משהו שאי אפשר בגן או תתחיל להסתובב לי עם תחפושת שהיא מאוד מחממת בחוץ כשממש חם, אז לפני שהיא הלכה לישון בצהריים סיכמנו שלפני שנלך להורי נשים לה אז היא פתאום החליטה שהיא רוצכ לשים את זה בלי בגדים ואני בהריון אין לי את הכוחות עכשיו עם כל העייפות של החופש והמרגש שלי להתחיל להלביש אותה שוב אחרי זה ולייצר לי עוד וויכוח כשאני יצטרך להלביש אותה, אני הרגשתי שהיא ממש חיפשה על מה להתווכח איתי או כשסיכמנו והיא אמרה את זה בעצמה שחוזרים מהורי היא תתן נשיקה וחיבוק לאביה , תוריד את התחפושת ותלך לישון, פתאום היא החליטה שאבא שלה יעשה לה אמבטית סבון(וכבר התקלחנו היום בצהריים לפני הסבים אז לא היה צורך במקלחת נוספת(, אני מרגישה שהיא ממש מחפשת את הוויכוח, מאוד כיף לה והיא מחליטה להתפס על דברים קטנים והיא נהיית עצובה ואומרת לי את יודעת למה אני עצובה?! כי אני לא מרשה לי כל הזמן אז הסברתי לה שהיא לא צריכה להיות עצובה כל מה שאני לא נותנת לה אלה על ההרבה דברים שאני כן נותנת לה, ואני מרגישה גם שהיא שואלת אותי שאלות כדי לקבל תשובות שיעצבנו אותה , כמו למשל היא יודעת שאחרי המקלחת הולכים לישון אז היא שואלת אותי מה עושים עכשיו ואני אומרת לה לישון אז היא מתעצבנת ואומרת אני לא רוצה ללכת לישון סתם נותנת דוגמא של דברים שהיא יודעת בבירור מה תהיה התשובה שלי ושואלת כדי סתם להתעצבן אז אני ממש לא מרגישה שיש משהו מאחורי מה שהיא מתעצבנת הוא עצובה לגבי הדברים בגלל זה, זה ככ מתסכל אותי כי זה מרגיש שהיא מחפשת ועושה דווקא, כי אני ישר חושבת מה יכול לגרום לזה וזה בעצם התסכול הגדול שאני לא מרגישה שיש באמת סיבה שהיא פתאום תתעקש איתי על הדברים האלה