בת כמעט 3 חרדה חברתית?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
הקטנה שלי בת כמעט 3 חכמה משחקת נהדר עם אחותה בת 4.5 יוזמת ועומדת על שלה בבית. נכנסה לפעוטון של 10 ילדים בספטמבר לשנת הכנה לפני גן עירייה.לכאורה הסתגלה בסדר אין בכי,אוכלת ,גמולה בלי בעיות. בהתחלה נשארה במקום אחד כנראה כדי להמנע מאינטראקציה עם הילדים היום מסתובבת בגן אבל לפי הגננת לא רוצה לשחק עם אחרים. לא נענת לניסיונות שלהם לשחק איתה. מתוארת כפסיבית שמעדיפה לשחק לבד וגם לא בוחרת לעצמה משחקים. שונה מאד מהבית. בגן משחקים אם יש ילדים אחרים נאחזת בי ואם מתקרב אליה ילד כשהיא על מתקן היא תלחץ ותרצה לרדת. אני מניחה שמדובר בחרדה חברתית. אני אזום מפגשים אחת על אחת. מה עוד אפשר לעשות כדי להקל עליה?
הי אנני, אם אני מבינה נכון, זוהי יציאתה הראשונה מהבית למסגרת חברתית? אם זה כך, בהחלט יקח לה הרבה יותר מכמה חודשים כדי להתרגל לנוכחות של ילדים כה רבים סביבה ולאפשרוית הרבות והמענינות שהם מזמנים. בנוסף, בגיל שלוש ילדים רבים לא משחקים יחד אלא זה לצד זה, כך שאם ביתך משחקת בגן וגם אם זה עם עצמה - היא כבר לא פאסיבית. צריך לתת לדברים קצת זמן ובכל מקרה, אני מאוד מעודדת אותך להזמין לה בכל פעם ילד או ילדה הביתה למשחק אחד על אחד כפי שציינת, אפילו מספר פעמים בשבוע לשעה וחצי בכל פעם. מה שחשוב הוא לנסות לנרמל את התפיסה אותה - בינך לבין עצמך, בגן מול הצוות ובוודאי מולה. הכל נשמע לי בסה"כ בגדר הנורמה וחבל לשים עליה תוויות במקום לנסות להקל עליה, להכיל אותה ולהמשיך בתיווך המציאות ללא לאות ("הילד כאן רוצה לשחק איתך כמו שאת משחקת עם אחותך, את יכולה להחליט שבא לך או שאת מעדיפה כרגע לשחק לבד") ברוך בחמלה ובאהבה. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
תודה רבה רבה על הנירמול .זו אכן היציאה הראשונה שלה מהבית למסגרת. והגננת לצערי מצפה ממנה ליותר מדי, מהר מדי. מה שהלחיץ אותי שלא לצורך. אני אזום מפגשים חברתיים ובעיקר אזכור שיש לי ילדה נהדרת שמוצאת את הדרך שלה בקצב שלה לחיים בחברה.
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
