סלידה מכל מה שקשור לביהס בן 15.5

נער בן 15וחצי ברקע טורט ocd שמתבטא בנגיעות ומחשבות adhd באופן כללי אין לו שום תחומי עניין לא סרטים לא סדרות לא ספרים וחא לימודים מה שכן לאחרונה החל לשים לב למראה החיצוני שיער צמידים ובגדים בהשפעת חבריו .לאחר הקורונה החל להראות חרדה ללכת לביהס לא רצה לרדת מהאוטו לא להכנס לכיתה ועשינו תכנית חשיפה הדרגתית שנה שלמה לא הלך רק איתנו לחצי שיה לפי תכנית החשיפה כשהיינו צריכים להתקדם חלה ריגרסיה לא רצה ללכת בכלל וורשמתי אותו למסגרת קטנה אחרת שהלך אליה בסוף שנה שעברה לאחר חודשיים הגיע חופש גדול והחליט שהוא חוזר לביהס המקורי עם כל חבריו היה לו מאוד קשה לחזור חזר לכיתה קטנה והתגבר והיום הוא הולך כנגד כל הסיכויים למרות שכבר הולך כל יום עדיין יש סימני סלידה שמתבטאים בכל שאיך שמגיע לוקח את התיק ושם מאחורי הדלת ועליו שם דברים שיסתירו אותו לא עושה מערכת לא מוכן ללבוש את חולצות סמל ביהס לא מוכן ללכת לביהס עם נעל או מכנס חדש שקנו לו לא מוכן לעשות שיעורים או עבודות לא מוכן לאכול בשטח ביהס מבריז המון מבקש הרבה לצאת בשיעורים או ממני לא ללכת אבל אני לא מוותר ת לו רק אם יש יום טיול או משהו בסגנון אבל יש שיפור קל מוציא במבחנים בלי ללמוד ציונים טובים אבל הסלידה הזו אני לא מצליחה להבין אם זה ממקור ocd כי הוא אהוב ויש לו חברים ולא קרה משהו חריג...מה עושים?איך גורמים לו להתגבר על הסלידה הזו?לאחרונה ציוניו עלו והשתפרו אבל לא משקיע בכלל תודה

היינו בהדרכה הורית בשביל החשיפה ההדרגתית כרגע לא בשום הדרכה לגבי טיפול תרופתי הומלץ בתקופה הקשה לטפל בתרופות פסיכיאטריות נתנו לו שבועיים שלושה וזה עשה לו רע מאוד פשוט הפסקנו ונתנו רק לוריול להרגעה לפי המלצת הפסיכיאטרית היום לא נוטל כלום והוא גם הוא לא רוצה