התנהגותה של בתי הבכורה

בתי הבכורה ב 11, ילדה נבונה ורגישה. עוזרת לי מאוד בבית. אנחנו הורים נשואים מבית חרדי, מגדלים חוץ מהבת הבכורה עוד ארבעה ילדים. את ביתי הצעירה ילדתי לפני כשלושה חודשים. יש ילד שני מבין חמישי, עם צרכים מיוחדים. קשה בבית עכשיו יותר מבדרך כלל, חופשת הקיץ. אין מסגרות ואין החזקה. משתדלים מאוד לייצר מסגרת תומכת בילדיי. הקושי שלי בעיקר מול ביתי הבכורה:בעברה עברה חרם מצד בנות שהתחרו מולה מבחינה לימודית. היא עבקה למסגרת אחרת וגם שם חוותה קינאה מצד הבנות. הבת שלי היא התלמידה המועדפת על המורים. בבית היא מאבדת את עצמה בעיקר מול האח עם הצרכים המיוחדים. הוא אכן מציק לה, מקלל, והיא מתעצבנת כשהוא מקרב ישבנו עליה, ומעצבן אותה כשקופץ לידה ומבהיל אותה. ואז היא מכה אותו, מכות רצח. אני בלא שליטה, מקללת אותה על התפרצות הזעם שלה בבית. לעיתים אני מכנה אותה: מפלצת, פסיכית. יוצא לי לפעמים להרביץ לה עם נעל או לתת לה סטירה. המשקפיים נפלו לה. היא ממש לא בסדר שמתנפלת על אחיה באלימות קשה. היא צריכה להבין אותו ולבוא לקראתו. אני מצפה שהיא תנהג אחרת. באמת שקשה לי ואין לי עזרה, מה עליי לעשות?