טיפול בכעס וזעם אצורים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
היי, בתי בת ה 8 וחצי שיתפה אותי שיש לה בשעות הערב תחושת זעם וכעס כלפי עצמה, הגוף שלה, נתנה דוגמה על נקודת חן שגרמה לה לתחושה הזו ועוד דוגמה של השיער שלה שלא הצליחה לסרק כי היו בו קשרים. בתי ילדה חברותית ושמחה והכעס הזה נשאר לפי מה שמתארת בתוך הגוף והיא לא מוציאה אותו החוצה. הצעתי לה לנשום נשימות מרגיעות וגם להוציא את הכעס בקפיצות על כדור פיטבול. האם אפשר לקבל עצה טובה מה ניתן לומר ולעשות?
שלום בזי, ההצעות שלך הן בסה"כ הצעות טובות - לבוגרים יותר. בשלב הזה ובגילה הצעיר, תפקידך כהורה הוא לעזור לה באופן יותר קרוב מעשי ונוכח ואני אסביר. ראשית חשוב שתנסי להבין מה מקור הכעס. משהו שקשור בדימוי העצמי אולי? אולי קשיים אחרים. חשוב להבין מה מקור המצוקה ולטפל בשורש. שנית, בזמן שזה קורה, אני ממליצה לך להציע את עצמך - אולי חיבוק בזמן שהיא שוכבת לידך -יושבת קרוב אלייך/עלייך. אולי ליטופים מרגיעים ומעין עיסוי קטן..במילים אחרות - סוג של וויסות הדדי אותו היא תוכל להפנים שבבסיסו לא רק הרגעת הכעס עצמו אלא אפשרות עבורה להרגיש שהיא לא לבד בעיתות התסכול והזעם האלה. דרך אגב האפשרות להוציא את הכעס באופן פיזי - כמו עם הכדור כפי שהיצעת הוא רעיון לא רע ואפשר אפילו לקחת עוד צעד כמו חביטה בשק אגרוף,אבל כפי שאמרתי זה חייב להיות בתוך חוויה בטוחה של "ביחד" ולאחר שאת מבינה היטב מה מקורות הכעס ופועלת במקביל לטפל בזה. בברכה, ירדן