קושי להתבטא מול מבוגרים - בת 11

שלום רב, גרושה ואם לבת 11, ילדה מדהימה, אהובה, חברותית. מזה שנים אני והאב היינו בסכסוך, עד לא מזמן. בתי, מתנהגת בחופשיות ובפתיחות ובקלות מול חברותיה, אחיינים, אך עם מבוגרים עצורה, מופנמת נורא, עונה בקושי, לא נשמעת כמעט כשנשאלת למשהו. אפילו עם אחותה הפעוטה (מהאב) כשמשוחחת בוידאו, מתקשה לדבר אליה ולהגיד לה שלום ולילה טוב או היי או לצחוק איתה ולהביע אהבה וכשהאב מבקש ממנה יפה ובאלגנטיות אז אני רואה את שפת גופה שהיא במעין מצוקה עם עצמה והיא גם בולעת רוק. היא רק מביטה בה בהנאה ובחיוך, אך לא מצליחה לגשת. אני מנסה להבין על מה זה יושב ולא מבינה. מטופלת מזה שנה אצל הפסיכולוגית וגם היא לא מביאה את זה לפתרון. אני מודאגת ולדעתי וידיעתי גם האב. מה זה יכול להיות? אולי חלילה חוותה טראומה שאינה מספרת? הראש שלי כבר מפליג למקומות קשים. אציין, מול בני גילה, זה שמיים וארץ. ילדה אחרת. בבית איתי מביעה אהבה, חיבוקים, נשיקות, משחקת ושמחה.

שלום רב, תודה לך על המענה. בתי לא אומרת חד משמעית על הקושי, אך ניכר שקשה לה נורא. נימיקת הגוף שלה מראה מצוקה וחרדה, גם בולעת רוק, מתעסקת עם האצבעות בידיים, קשה לה. אני ממש דואגת אולי חלילה וחס טראומה מינית?? אני מבינה לאחרונה שככל הנראה יש לה אילמות סלקטיבית.