התקפי זעם אצל מתבגר

בני בן 13. ילד נבון, חכם,נעים ותמיד כיף להיות בחברתו. אבל, כשנמתחת עליו ביקורת מצד המורה או מצידנו ההורים הוא מיד מתחיל במתקפת התגוננות, בכי והתקף זעם בו הוא יכול להעיף כל מה שעובר לידו, לקלל. קשה נורא להרגיע אותו. נוצרת כמובן מריבה איתו, כי הוא לא מוכן להירגע. לאחר כמה שעות הוא נרגע וטוען שלא יכל לשלוט בכעסו. מה לעשות? זה יכול לקרות פעם בחודש/חודשיים. האם ניתן לטפל בזה ? זה תמיד היה קיים בו.

שלום חגית, ילדים עם תפיסת עצמי שברירית, או תפיסות סותרות ביחס לעצמם ולכישוריהם (או שאני 'מלך' או שאני 'גרגר אבק'), רגישים מאד לאופן בו הם נתפסים בעיני האחרים. ילד שרגיל למנות גדולות ולא מאוזנות של התפעלות ושבח, עלול לפתח בהן תלות, ולחשוב בטעות שרק כך הוא ראוי לאהבה. ילדים כאלה זקוקים לאספקה שוטפת של התפעלות, וכשזו אינה מגיעה הם מבולבלים ועצובים. התעלמות או ביקורת עלולות להיחוות כדחייה ולגרום למפולת בתחושת הערך העצמי. אפשר לטפל בזה, הן בדרך של חיזוק ותמיכה רגשית בילד, והן באמצעות הדרכת הורים, שתנחה אותם להתנהלות מאוזנת יותר מול הישגים וכישלונות של הילד. טיפול טוב בהחלט יכול לשלב בין השניים. בהצלחה ליאת