בעיית אלימות +הפרעות אכילה

יש לי שני בנים האחד בן שנה וחודש והשני בן שנתיים ועשרה חודשיים. לבני בן השנתיים יש בעיית הפרעות אכילה ונאמר לי שהוא צריך להיפרד מהמוצץ. דבר זה מקשה אלי ועל כך המשפחה, שהוא מוציא את זעמו על אחיו הקטן מרביץ לו דוחף אותו ונושך. זאת פעם ראשונה שהוא מתנהג בצורה כזאת. כי כל הזמן התנהג אליו בהמון אהבה ועזר לי הרבה. אני לא יודעת מה לעשות איך לעבור את השלב הקשה הזה.

שלום שירלי, גמילה ממוצץ, כמו כל גמילה אחרת, כרוכה בתחושת אובדן, ובעלייה זמנית ברמת העוררות והמתח. מדובר בהתמודדות לא פשוטה, בעיקר כשהיא נעשית בעל כורחו של הנגמל, לא ממש מרצונו החופשי... למרות האהדה וההבנה למצבו, אין לאפשר לו לפרוק את המתחים ולהכאיב לאחיו הקטן, וכדאי להפעיל מחשבה ויצירתיות במציאת דרכים חלופיות להפגת התסכול. אפשר לקנות צנצנת יפה ולמלא אותה במסטיקים ללא סוכר (אם זה לא מתנגש עם בעיית האכילה שלו), שישמשו תחליף למוצץ כל אימת שמתעורר הדחף האורלי. אפשר לקנות שק אגרוף (יש כאלה בכמה גדלים בשוק) שייספק מוצא לגיטימי לדחפי התוקפנות. אפשר להציע פעילויות יצירה או ספורט, שמהוות כמעט תמיד פיתרון מעודן לדחפים לא מקובלים שמחפשים מוצא. כאשר הוא פוגע באחיו הקטן יש להרחיקו מיידית מהסיטואציה, ולהבהיר חד משמעית שלא תוכלו להרשות זאת. השתדלו לשבח ולעודד כל גילוי של התאפקות והתמודדות, ואולי גם 'לשחד' קצת בפרסים קטנים על כל יום בו הצליח להיות בלי מוצץ ובלי מכות. מקווה שהמשימה תצליח, ושהפרעת האכילה תיפתר עד מהרה. בברכה ליאת