התנהגות לא ראויה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום ליאת, בני בן 9. לפני זמן מה הוא קיבל הערה במחברת "קשר" מהמחנכת כי הוא מרבה לפטפט ושאשוחח איתו. הילד לא הציג לי את ההערה ובצורה אקראית גיליתי אותה ולתדהמתי גיליתי כי הוא חתם במקומי (פשוט זייף את חתימתי). אציין כי הוא מעולם לא הסתיר ממני הערות שקיבל (גם שליליות ולא הרבה לשמחתי, וגם חיוביות). תמיד דאגתי לשוחח איתו ולחזק אותו. כמובן שהגבתי בצורה קשה והסברתי את חומרת המעשה. אציין כי המורה לא שמה לב לזיוף וגם לא הבאתי את העניין לידיעתה. האם זה היה נכון לא לערב אותה? איך את רואה את חומרת המעשה? (אציין שמאז יש שקיפות מלאה והוא לא מסתיר דבר וחלפו מעל חודשיים). אודה לך על התייחסותך. יפעת
שלום יפעת, להערכתי (הלגמרי לא מדעית) כמעט בכל בית נתקלים בתופעה לפחות פעם אחת. מסתבר שה'פושעים' הקטנים לא ממשיכים לזייף חתימות לאחר שנתפסו פעם אחת, לא על מבחנים ולא על צ'קים... בעיני יש משהו מאד אנושי בניסיון לגייס תושייה ולהיחלץ מצרות באמצעים מקוריים. הילדים שלנו לא יודעים שדורי דורות כבר חשבו על הרעיון לפניהם, ומנסים להפעיל חשיבה יצירתית. בעיני, טוב שלא הסגרת אותו למורה. ההסבר שלך, והתגובה החמורה למעשה בהחלט מספיקים. אני מאמינה שהיכולת לסלוח על חטאים קטנים מסוג זה דווקא תורמת לפתיחות ולאמון ביניכם, ומקטינה את הסיכוי להישנות מקרים כאלה. אכן לא ראוי, אך בהחלט לא נורא :-)) אביב שמח ליאת
תודה על החיזוק וחג שמח. יפעת