ילד בן שנתיים כמעט לא אוכל כלום

שלום רב, יש לי ילד בן שנתיים שניזון רק מסימילאק. הוא מתפתח יפה פיסית (אחוזון 90), ומנטלית (מדבר משפטים שלמים ובעל אוצר מילים עשיר). בגיל חצי שנה התחלתי עם ניסיונות האכלה של אוכל טחון, אך הוא לא הסכים לבלוע. מגיל שנה עד שנה וחצי הצלחתי לשלב לו פעמיים ביום אוכל טחון - דייסה בריאה (על בסיס קוואקר, מעט טחינה, פרי טרי טחון או אבוקדו ודבש), או קערה קטנה של עגבניה מרוסקת עם שמן זית ומלח (גיליתי שהוא אוהב עגבניה) אך מאז, ניסיונותיי לתת לו אוכל מוצק/טחון הכולל ירקות, פירות, בשר (למשל תבשיל ירקות עם קציצות או מרק עוף עם ירקות ועוף) לא הצליחו. מגיל שנה וחצי עד היום, כאמור בן שנתיים, הוא החל לסרב לאכול דייסות מכל סוג, ניזון בעיקר מסימילאק, ומסכים לאכול לעיתים רחוקות בלבד ובכמויות מזעריות ביותר (שניים שלושה ביסים) מסוגי האוכל המוצק הבאים - פחמימות מקמח לבן, ביצים, עגבניות, מוצרי חלב ( לדוגמה - חביתה עם עגבניות, פסטה מקמח לבן ללא רוטב או עם רוטב עגבניות, לחם לבן עם ריבה, דני וניל או תות). הוא אוכל גם צ'יריוס יבש לא חלב, ולפעמים (לא נותנים הרבה) ג'אנק פוד כמו תפוצ'יפס, דברי מתיקה כמו שוקולד, עוגות, גלידה. יש ציין כי כל פעם שבעלי ואני אוכלים אנו מושיבים אותו ומציעים לו מהאוכל שלנו, שזה בדרך כלל אוכל בריא (לחם מלא, ירקות מבושלים, בשר וכולי). ניסיתי לתת לו גם אוכל של ילדים - צ'יפס, פיצה וכולי אבל גם את זה הוא לא רוצה. מגיל שנה וכמה חודשים הייתי מנסה לתת לו סוגי אוכל שונים כל שלוש שעות, מכינה וזורקת, ורק אז נותנת סימילאק. במשך יומיים ניסיתי גם למנוע ממנו את בקבוקי הסימילאק במהלך היום, אך הוא פשוט ויתר עליהם ולא אכל כלום, עד שנשברתי כשראיתי שהוא מרזה, ובגלל שאני לא בטוחה שמניעת סימילאק היא השיטה תגרום לו לאכול. דבר נוסף - עד גיל שנה הוא היה מקיא בקלות יחסית, תופעה שעברה לשמחתי. רופא הילדים אמר שאינו מודאג כיוון שהילד מתפתח יפה ועולה במשקל אך אני מודאגת בכל זאת - האם יש לו בעיה פיזית או נפשית? אני מעוניינת שיגמל מסימילאק, שיאכל אוכל בריא ומזין ושנוכל לסמוך על התזונה שלו. מה לעשות??

שלום אלונה, ראשית, יש לשמוח על כך שבנך אינו סובל מחוסרים תזונתיים, ומצבו הבריאותי תקין. בעיות של בררנות-יתר בגיל הרך יכולות להיות תוצאה של בעיות בוויסות התחושתי, קשיים בתקשורת עם האם (לפעמים בעקבות חרדה שלה) שהתפתחו למאבק כוחות בינה לבין הילד, או תוצאה של טראומה מוקדמת שהייתה כרוכה בחנק או בקשיי בליעה. אני מציעה לפנות למרפאה להתפתחות הילד של קופת החולים שלך לצורך אבחנה ראשונית. הבה נקווה שלא מדובר בבעיה רצינית (אני מתרשמת שהרגעת החרדה שלך תספיק...). אפשרות נוספת, היא פנייה למרפאה המתמחה בהפרעות אכילה של הינקות. יש אחת כזו בביה"ח שניידר, וכמובן במרכזים רפואיים נוספים. אם את חושבת שלא מדובר בבעייה מהסוג שתיארתי, נסי להיעזר באחות טיפת חלב שמנוסה בטיפול במקרים כאלה. בהצלחה ליאת