התנהגות מפריעה של ילדה בת 11

יש לי ילדה בת 11 והיא הבכורה היא מתחצפת מקללת ולא מקשיבה לי ולבעלי זה הולך ומחריף והיא טוענת שהיא רוצה תמיד להיות במרכז ולקבל תשומת לב והיא רוצה להחליט ואף אחד לא יגיד לה מה לעשות והיא לא אוהבת לעזור היא רוצה רק להנות, יש לי 4 ילדים עוד 3 בנוסף אליה והמצב בלתי נסבל, ככל שמתעקשים איתה היא יותר מתחצפת מה עושים

שלום גילי, בתך נוהגת בכם בחוצפה וחוסר כבוד, פשוט בגלל שהיא למדה שזה אפשרי. התעקשות אכן לא עוזרת במצב כזה, שכן מאבקי כוח מסתיימים כמעט תמיד בניצחון (מפוקפק) של הילדים. הדרך העדיפה, לפחות לאמונתי, היא לגרום לילדה להבין שכתוצאה מהתנהגות בעייתית היא תצא נפסדת, וכתוצאה מהתנהגות חיובית ומתחשבת היא תרוויח. אני לא מתכוונת לעונשים או פרסים, אלא לתוצאות שליליות וחיוביות, טבעיות ככל האפשר, הנובעות מהתנהגותה. עם כל הכבוד לדעתנות של בתך, היא עדיין בת 11, וככזו - עדיין תלויה בכם תלות מוחלטת וזקוקה לקרבתכם, לאהבתכם ולתמיכתכם הפיזית והרגשית. כשאת מציינת שהיא רוצה "רק ליהנות", אני תוהה מי מאפשר (ומממן!!!) את ההנאות הללו? אם היא תדע שכל טובות ההנאה שלה נעלמות בכל פעם שהיא מדברת אליכם בחוצפה, אין לי ספק שהיא תחשוב פעמיים לפני שתקלל, תתחצף או תפגע בכם. אין צורך לאיים מראש או להזהיר אותה, אלא רק לפעול בנחישות ובעקביות ברוח זו. כאשר אתם רכים, וותרניים ומעניקים מעצמכם ללא תנאי, אתם מלמדים אותה שהיא יכולה להמשיך לזלזל בכם. אנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו, כהורים, כמי שאוהבים את ילדינו אהבה ללא גבול וללא תנאים. זה נכון במידה רבה, כל עוד נשמרים כללים בסיסיים המאפשרים התקיימות משותפת ולא פוגענית. אנחנו אכן הורים אוהבים ללא גבול, אך נדרוש מילדינו כבוד בסיסי, התחשבות וציות סביר. זכרו שכאשר אתם נותנים לילדה שלכם לנהל אתכם, אתם מותירים אותה למעשה ללא ההשגחה ההורית הנאותה, ומסכנים אותה בקשיים חברתיים ורגשיים. אני ממליצה לך מאד על פנייה להדרכת הורים קצרה, שתתן לך כלים להשבת הסמכות ההורית שנשחקה. בהצלחה ליאת