לא יודעת איך יצא

אבל בני ביקש לזרוק את המוצץ ולקבל את המתנות שהבטחנו לו בעבר ,הייתי בטוחה שהוא יחזור בו מייד אך הוא ממש התעקש שאשים בפח ולא אתן אפילו למוכרת . הוא כבר מיום שבת בבוקר בלי מוצץ ,בלילה הוא עדיין מחפש אותו ,ובוכה לא מעט במשך היום על כל דבר ,עם תגובות מוגזמות מתנגד לכל דבר ,בקיצור לא פשוט לנו . אבל בכל הזמן הזה הוא לא מבקש אותו ,אבל רואים שההתנהגות מושפעת מזה . אני מקווה שאנחנו בדרך הנכונה ושתוך כמה ימים כל התגובות האלה יפסקו . מה דעתך ? תודה

שלום דינה, נדמה לי שאני יודעת "איך יצא"... :-) בכל מקרה, אם החלטת לנקוט פעולה דרסטית כזו, אין ברירה אלא לעבור את הימים הקשים האלה, ולעזור לו להתגבר. אני מקווה, כמוך, שתגובות האובדן וסממני הגמילה יחלפו בעוד זמן מה. כפי שכתבתי לך אתמול, זו אינה דרכי, אך בהחלט אפשר להישאר חלוקים. בנושא זה יש דעות לכאן ולכאן. מקווה שאת עצמך קצת פחות "פקעת עצבים". גם זה חשוב! בהצלחה ליאת

פתאום ,איך יצא שאימץ את הרעיון והסכים כי עד עכשיו הוא לא הסכים ... בכל מקרה מה זו גמילה הדרגתית ? הוא גמול חלקית כבר שנים ,כי הוא אף פעם לא יצא עם המוצץ מהבית ,רק בבית ובשינה ומהשלב הזה לא היה מה להוריד יותר . אם עד עכשיו הוא לא הסכים לשום החלפה במתנות ,ותאמיני לי שהוא מקבל מתנות בלי סוף ,כל חג וכל אירוע ,אז יכול להיות שלא סתם הוא הסכים להצעה ? מה את אומרת ? אולי בתוכו רצה כבר להפטר מהמוצץ ? תודה