בן שנה וחצי דופק את הראש ולא יושן.

שלום. אני אב לילד מקסים בן שנה וחצי ויש לו מספר בעיות התנהגות: 1) בכל פעם שהוא טיפה מתעצבן, הוא דופק את הראש ברצפה,בקיר או בכל דבר שנמצא לידו. ניסינו להתעלם. ניסינו להתעצבן עליו ולהעיר לו. הוא עושה את זה מאז שהוא בן שנה. בדרך כלל המכות חלשות מאוד, אבל לפעמים כשהוא בקריזה, הוא דופק ממש חזק עד כדי סימנים כחולים במצח וחבורות. למשל, אם לוקחים לא משהו מהיד, צפויות דפיקות ראש מיידיות ברצפה, מלוות בבכי וצרחות. 2) הוא לא מוכן להרדם לבד במיטה. תמיד צריך להרדים אותו עלי כשאני שוכב בספה בסלון. כשהוא נרדם, אני שם אותו במיטה, אבל תוך כמה שעות הוא מתעורר וצורח עד שאני מרדים אותו עלי שוב, במיטה שלי ושל אשתי. אציין שקנינו לו מיטת מעבר בצורה של אוטו, וזה לא עוזר. הוא קם בלילה וישר הולך למיטה שלנו. עד שקניניו את מיטת המעבר, והוא היה במיטת התינוקות, והיה מתעורר ודופק את הראש בסורגים עד שהיינו מוציאים אותו ממנה. הוא לא היה מתייאש. יכל לצרוח שעה וחצי בכיף. כשהוא קם בלילה, הוא לא רוצה לשתות או לאכול. לא מוכן להרדם לפני אחד עשרה בלילה. קם לפעוטון בשבע בבוקר. יושן בפעוטון שעתיים ביום. ניסינו תאורה חלשה בחדר וגם תאורה מאוד חלשה. לא עזר. הילד מעולם לא היה מוכן למצוץ מוצץ. שגרת הירדמות: אמבטיה, בקבוק מטרנה, והרדמה על הבטן שלי על הספה. מידע כללי על הילד: אופי: פיוזים קצרים מאוד. תמיד יודע בדיוק מה הוא רוצה. אי אפשר "למרוח" אותו. שכל: מדבר כ-30 מילים. עושה רושם של ילד נבון מאוד. מראה חיצוני: חתיך על :) בלונדיני עם עיניים כחולות. גודל: אחוזון 90 התנהגות: בפעוטון מתנהג כמו מלאך. בבית- מתפרע. אוהב לשחק בצעצועים. מאוד מתרכז במשחקים. טרם ידוע על בעיות רפואיות מסויימות. מה לעשות??

שלום דני, החתיך הקטן שלכם למד שבבית שלכם - בניגוד לפעוטון - אפשר להשיג מה שרוצים באמצעות צרחות ובכי. מבחינות רבות, ילדים בני שנה וחצי באמת אינם יכולים להכיל תסכול, ולכן נוטים להגיב לעיתים קרובות בבכי. ובכל זאת, מהתיאור שלך בולטת הנטייה שלכם לפעול הרבה כדי להשתיק אותו, עד כדי אבסורד (הפכת לאבא-גומאוויר...). חבטת הראש היא חלק מהמופע שהוא מארגן לכם. תחילה זו הייתה דרך להירגע בכוחות עצמו (אנחנו רואים זאת אצל לא מעט תינוקות), ובהמשך, כשגילה את הרושם העז שזה מותיר בכם, הוא למד להפעיל זאת כחלק מדרך להפעיל אתכם במצבים של התנגשות רצונות. כמובן שילד בן שנה וחצי עדיין אינו פועל מתוך זדון או במודע, ולכן אין טעם לכעוס עליו. אני ממליצה להתעלם מדפיקת הראש ברצפה, ולצאת מהחדר או מטווח ראייתו בכל פעם שהוא עושה זאת. לתחושתי, בהיעדר המבט המבועת שלכם הוא ימצא פחות טעם בפעולה שמכאיבה לו כ"כ. בעניין השינה, כדאי לבסס שגרה חדשה, שבה - במקום להיאבק ולהפסיד כמו היום - תשבו על ידו במיטתו, גם אם הוא בוכה, מבלי להיכנע לדרישה הבלתי הגיונית להירדם על אבא. כך תשדרו "אנחנו איתך" וגם "כל אחד ישן במיטתו". באופן דומה, גם בלילה (תאמין לי שאני יודעת כמה זה קשה) אל תתפתו תקחת אותו למיטתכם, אלא החזירו אותו למיטתו ושבו לידו עד שיירדם שם. לצערי, אין פתרונות קסם מהירים לבעיות השינה בלילה, ואחרי שהן כבר נוצרו והתבססו הרגלים רעים, נחוצה התמדה ונחישות גם מול פרובוקציות. לפעמים אין בריר אלא להקריב כמה שעות שינה כדי להרוויח הרבה לילות שקטים בהמשך. בהצלחה ליאת

קות הראש, ופצע את הלשון שלו. באם תראה את תגובתי אשמח לשמוע את הסוף.

הוא הפסיק בהדרגה לדפוק את הראש כמה חודשים אחרי שפרסמתי את ההודעה בפורום. אנחנו למדנו איך לנסות לעצבן אותו פחות, והוא קצת התבגר והפסיק עם זה. אולי זה גם קשור שהוא גדל, קיבל כוח פיזי, ויכול עכשיו לדרוש פיזית מה הוא רוצה ( כמו לסחוב חזק ביד לכיוון שהוא רוצה ללכת ) אז הוא כבר לא עומד חסר עונים ודופק את הראש בקיר מרוב ייאוש, שאין בכוחו לעשות משהו.

אני רוצה לדעת מה עושים שהבת שלי דופקת את הראש בריצפה