בן שנה ועשרה חודשים - שאלה לליאת

ליאת שלום, בני בן 10 חודשים, ומאז שאני זוכרת תמיד כשאני לא מרשה לו משהו (כמו לטפס על השולחן), בין עם באסרטיביות ובין אם בכעס, זה רק גורם לו לצחוק ולעשות את שוב בהתרסה. היום הוא קרא לי פעמיים רק כדי שאבוא לראות שהוא טיפס על מקום שאסור לו. האם זה נורמלי? יש לו אח גדול עם ODD ואני לא זוכרת שבגיל הזה כבר שם עלי פס :-( האם סביר שגם הקטן יהיה בעל אופי מרדני בעתיד או שזו רק בדיקת גבולות אופיינית לגיל?

שלום אורית, ההתנהגות שלת מתארת היא טבעית ומתאימה לגילו של בנך. אין בהתנהגות זו כדי לבשר על הפרעה כזו או אחרת, אלא על התפתחות רגשית תקינה. למרד והסירוב יש תפקיד חשוב בהבנת הנפרדות של בנך, שהוא אדם נפרד השולט ברצונותיו ובגופו. לכן אני מציע, להמשיך ולהגיב באסרטיביות אך להשתדל ולהימנע מכעס. תחשבי שעבור בנך זה כמו משחק, אני עולה על השולחן ואמא מגיבה, ממש כמו שאני מוחא כפיים ואמא מחייכת. אני מבין שהתנהגותו יכולה להתפרש כהתרסה, אך התרסה דורשת יכולות מנטליות שעדיין לא רכש. כשהוא עושה זאת, אני מציע להרחיק אותו ממקום האירוע כדי שיבין שהתנהגות זו אינה מקובלת עליך, עם מינימום כעסים ורגשות, הסבר מילולי קצר והרחקה פיזית. עיסוק מוגבר ורגשי בהתנהגויות שליליות או לא רצויות לרוב מגביר את תדירותן ומקשה על הכחדתן. בהצלחה קובי