ילד נפגע

שלום ! יש לנו ילד בן 11 אשר נפגע מחבריו בכיתה , ברגע שחבר אומר לו משהו קצת פוגעני הוא מעדיף להיפגע ולהתנתק מאשר להגיב ולהתמודד מו הילד . במפגשים בית ספריים שנכחתי כהורה עם הילד ראיתי שהילד בהתחלה משתתף עם כולם ופתאום איזה ילד אומר לו משהו הוא לוקח צעד אחורה ומחליט להיפגע ולא מעוניין להשתתף בפעילות החברתית . בשיחה עם מחנכת הכיתה היא העלתה את הנושא החברתי של הבן שלי באומרה שהילד לא משתתף בשיעור , וכששאלנו אותו למה הוא לא משתתף הוא טען שהוא מפחד לטעות כי אם הוא יטעה יצחקו עליו , הציונים של הילד מספקים אותנו לטובה. חשוב לנו מאוד שהילד לא יבחר להיפגע ויידע להתמודד , הוא מעדיף חוגים אומנותיים מאשר חוגים פיזיים כמו ג'ודו וכדורגל , תודה מראש !

שלום, אני סבורה שקשה מאד (ולא הגיוני) לצפות מילד לשנות את רגשותיו או להתכחש להם. כאשר מעליבים אותנו - אנחנו נעלבים, כשלועגים לנו או בזים לנו - אנו נפגעים. כאשר אנו שופטים את הילד על רגשותיו, אנו עלולים ליצור אצלו בלבול ונתק מעצמו, לפעמים עד כדי בעיות זהות. אני מציעה להשתדל לתקף מעט יותר את החוויה שלו ("אתה צודק. זה באמת מאד מעליב. אני מבין אותך"), ורק לאחר מכן לחשוב יחד איתו מהי הדרך הנכונה להגיב. אם הילד שלך פוחד לדבר בכיתה או לטעות מחשש שיצחקו עליו וילעגו לו, יש להניח שהוא כבר חווה זאת, ורצוי לדאוג שזה ייפסק. כאשר הוא מספר לך על תגובותיו או מתנהג אותן בנוכחותך, ואתה שופט אותו על כך וגורם לו לחוש שאכזב אותך - אתה למעשה מחריף את המצוקה שלו, גורם לו להרגיש בודד ולא מובן, ומחליש את יכולת העמידות שלו. בעיני, טוב ורצוי לגדל ילדים רגישים שאינם אלימים, על פני ילדים תוקפניים או מתגוננים. כנראה שעשיתם לא מעט דברים טובים בעבר. כרגע, אני מציעה להיות יותר סובלניים כלפי הבחירות שלו, ולהביע בגלוי את אמונכם ביכולתו להתמודד. אפשר לחשוב יחד עם הילד על אופני תגובה טובים יותר, זאת, מבלי ליפול לשפה שיפוטית ומבלי לעודד אלימות. ועוד משהו. דפוס קורבני מתפתח בדר"כ בסביבה שמגיבה לזה ומתגמלת אותו בדרך כלשהי. נסו לא לכעוס אך גם לא לרחם, ולעזור לו עניינית בהתמודדות עם ההצקות, בכוחות עצמו או בעזרת המבוגר האחראי. בהצלחה ליאת