ילד בן 10 עם קשיים רגשיים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

14/09/2014 | 14:32 | מאת: איילה

שלום ליאת אני אם לשלושה: ילד בן 10.5, ילדה בת 14 וילדה בת 4. הבן החמוד שלי מתנהג בצורה ילדותית, נאיבי (תמים) ו"דבוק לאמא", נוטה להתפרצויות זעם ובכי אם אינו מקבל משהו בזה הרגע, כמעט ללא יכולת לדחות סיפוקים, כל הזמן מבקש שיקנו לא צעצוע זה או אחר, נלחץ ממצבים מעט מורכבים, כמו לקבוע מפגש עם חבר ("שאת תתקשרי"). אם חבר לא יענה לו הוא לא ינסה שנית אלא יוותר. הוא לא מתמודד עם ילדים שמציקים לו ונעלב במהרה. אני מזהה קושי רגשי וגם "אוטיזם חברתי". מצד אחד הוא רוצה להיפגש עם חברים אך כשהם נפגשים הוא לא ממש יודע מה לעשות אתם. הוא יכול להעליב חבר סתם כי לא חשב שהוא פוגע בו או להעלם לחבר בגינה כי "שכח לומר שהוא הולך". לעומת ילדים בני גילו שאני מכירה הוא ילדותי ו"בכיין". אני גם מרגישה שבני כיתתו לא כ"כ רוצים להפגש אתו, לא ממש מעריכים אותו וזה כואב לי נורא. ברור לי שילדים בסביבתו מזהים את חולשתו ומנצלים זאת לרעה. הוא מתנהג באופן קורבני ומאד קשה לו ולנו עם זה. בעקבות ייעוץ של יועצת ביה"ס פניתי לטיפול פסיכולוגי עבורו. לאחר 6 מפגשים בני טוען שהיא לא עוזרת לו. אני תוהה האם לא היה צריך קודם לעשות לו אבחון רגשי ורק אחכ' להחליט מה עושים. לגבי היחסים בבית, המצב לא פשוט. אני האם "התומכת והמכילה " ובעלי האב "הרע והביקורתי". דבר שלא מוסיף לדימוי העצמי של הבן שלנו. יש לי ריבים רבים עם בעלי על היחס שלו אליו ואין לי ספק שהוא תרם רבות במהלך השנים לדימוי העצמי הנמוך שלו. אודה לך על התייחסותך לעניין ואולי תמליצי לי מה לעשות. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
17/09/2014 | 15:40 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום איילה, על פניו, ובהסתמך על מה שכתבת (אין לי ספק שהדברים מורכבים יותר מכפי שאפשר לתאר בפנייה קצרה בפורום), הייתי ממליצה על הדרכת הורים אינטנסיבית, עם או בלי הטיפול בילד עצמו. ילד בן עשר מתקשה להעריך האם ועד כמה הטיפול עוזר לו, ומבחינה זו, אני מציעה לתת לטיפול עוד זמן. בעיני, הטיפול חייב (חייב!!!) לכלול גם הדרכה הורית, שכן אתם הדמויות המשמעותיות שצריכות ויכולות לחולל את השינוי. אני מזכירה כאן, שוב, משהו שנאמר רבות בפורום שלנו: ילדים אינם נולדים עם יכולת לעמוד בתסכולים ולדחות סיפוקים. הם לומדים זאת בהדרגה בעזרת הוריהם, שאמורים להציב לילד גבולות ו"לאמן" אותו באכזבות והתנגשות רצונות. ילד שמקבל מה שהוא רוצה, תמיד ומייד, אינו לומד להתמודד עם תסכול, ולכן מועד לקשיים רגשיים וחברתיים. אני ממליצה לכם בכל פה להגיע להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים מנוסה, ויפה שעה אחת קודם. בהצלחה ושנה טובה! ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים