הסתגלות לגן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

18/11/2014 | 08:58 | מאת: מירי

שלום, בני בן השנתיים ו3 חודשים נכנס לגן בפעם הראשונה בתחילת החודש. בבוקר יש בכי קורע לב כבר באוטו כשהוא מזהה את הרחוב שבו הגן נמצא. נצמד אלינו וצורח. אני מעבירה אותו לסייעת אומרת לו ביי ביי ושאמא הולכת וחוזרת יוצאת מהגן ושומעת שהבכי נרגע לאחר 2-3 דקות. בהתחלה כשהייתי באה לאסוף אותו בחזרה הוא היה בוכה כשהיה רואה אותי היום זה קצת נרגע. בנוסף גם לא מסכים לאכול כלום בגן. מוכן לקבל במבה/פרי לפעמים משתתף בפעילויות ודיי מכונס בעצמו (הוא בד"כ לא כזה וילד עם תאבון מאוד גדול כשחוזר הביתה ב13 הוא טורף את הארוחת צהריים). האם התופעות האלה מוכרות? ממש כואב לי הלב כשאני משאירה אותו שם צורח. יש לציין שבבית כשאני מזכירה את הגן ילדים הוא לא מביע התנגדות וגם בנסיעה לגן לא צורח ובערב לפני השינה אני שואלת אותו "לאן הולכים מחר?" והוא עונה דיי בשמחה לגן הילדים ומציין את השם הגננת וחלק מהילדים.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מירי, מתגובתך לא ברור האם הכניסה לגן הייתה הדרגתית או בבת אחת, או האם נשאר בגן כל יום רק עד השעה 13 או שלפעמים גם לימים ארוכים יותר. בכל מקרה לכל ילד קצב משלו, ונשמע שאת מתארת תגובה המבטאת קשיי הסתגלות התחלתיים נורמטיביים למדי (בקושי שלושה שבועות בגן). כמו כן את אפילו מתארת שיפור באספקטים התנהגותיים מסוימים (פחות בוכה כשאת חוזרת), כך שאני לא הייתי דואגת יותר מידי ומחכה לראות כיצד הדברים מתפתחים. לגבי האוכל - אפשר לנסות בתור התחלה, לשלוח איתו משהו קטן שהוא יודע שאת הכנת עבורו, שעשוי בתקווה לפתוח לו את התאבון... בברכה, ירדן

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים